שאלה
שלום
יש לי בעיה עם ההלכה בעניין שלכל דבר יש מחלוקות והרבה פעמים הם ממש סותרים. אחד אומר שכל העניין במצווה הוא זה והשני אומר שזה בכלל לא נכון וכל העניין הו משהו אחר.
אמרו לי שיש הרבה דרכים לראות את האמת כאילו שיש תמונה אבל כל אחשףד רואה משו אחר ויש הרבה אמת. אבל אני בכלל לא מבינה ואני גם לא מבינה איך יכול להיות שכל העולם חוץ מהיהודים הדתיים חושבים שהם צודקים ורק אנחנו באמת אלו שצודקים? אולי אנחנו אלו שטועים? מה הסיכוי שבדיוק אני נולדתי לדת הנכונה בתקופה הנכונה וכל זה??
תודה רבה על העזרה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את רגילה לחשוב במושגים של אמת אחת פשוטה.
אבל בדברים גדולים האמת מורכבת ויש לה צדדים שונים:
היהדות לא טוענת שכולם צריכים להיות יהודים.
היהדות היא אמת גדולה שמתאימה רק לעם ישראל ולא מתאימה לאחרים.
היהדות לא רוצה שכל העולם יהיו יהודים. הגויים ילכו בדרכיהם האחרות - בלבד שלא יהיו דרכים מושחתות שיש בהם עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים וכד'.
לכן אנחנו לא מנסים לגייר את הגויים.
לכן בהחלט יש גויים טובים וצדיקים (חסידי אומות העולם) שלא חיים בתורה ומצוות.
גם בתוך היהדות יש מקום לדרכים שונות בעבודת ד': חסידים (=רגש) ומתנגדים (= שכל) אשכנזים וספרדים, ימניים ושמאלניים.
יש הרבה דגלים חשובים: דגל התורה ודגל הארץ, דגל האומה ודגל האנושיות... כל אחד מאתנו מוצא את עצמו קרוב לדגל מסוים והוא נושא את הדגל הזה. בסופו של דבר כולנו יחד מתקדמים עם כל הדגלים מתוך איזון בין כולם.
גם המחלוקות בין הרבנים מייצגות דגשים שונים בתורה ובמצוות - לדוגמה מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנרות חנוכה: אם מוסיף והולך או פוחת והולך. יש הגיון בדרך הזאת וגם בדרך השניה.
כשפוסקים הלכה כבית הלל, לא אומרים שבית הלל צדקו ובית שמאי טעו, גם לאחר הפסיקה, האמת של בית שמאי לא מתבטלת.
פוסקים הלכה כדי שלא יהיה פרוד בעם ישראל וכולם ילכו בדרך אחת, אבל ממשיכים ללמוד את הדעות שלא נפסקו להלכה מפני שבכל אחת מהן יש אמת והיא לעולם לא תתבטל.