נזק חיה בזמן שמירה בשכר

לשואל שלום
בכדי לדון דיני ממונות בצורה נכונה, יש לפנות לרב או דיין באופן פיזי ולהציג בפניו את טענות שני הצדדים.
[להלן מושגים כלליים, אשר אינם מהווים פסק דין תורה]:
לפי דבריך, אם אין דרכה של הכלבה לקרוע בדרך כלל - הרי זה נזקי קרן, ויש לשלם רק חצי נזק ועד גובה שוויה של הכלבה. אמנם אין דנים ´קרן´ בזמן הזה, אך ראוי לשלם גם אם אין דנים.
לגבי טריפת הדג - נזק שביצע בעל חיים ברשותך להנאתו הרי הוא מוגדר נזק "שן" והתשלום במקרה זה הוא נזק שלם.
עוד יש להוסיף לכך את שיקול הבעלות של השומר במקום הבעלים המקורי. על כך כתב הרמב"ם: "הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לְנוֹשֵׂא שָׂכָר – [נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים, וְאִם הִזִּיקָה חַיָּב הַשּׁוֹמֵר]. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא שְׁמָרוּהָ כְּלָל. אֲבָל אִם שְׁמָרוּהָ שְׁמִירָה מְעֻלָּה כָּרָאוּי וְיָצָאת וְהִזִּיקָה - הַשּׁוֹמְרִים פְּטוּרִין וְהַבְּעָלִים חַיָּבִים".
והוסיף שם המגיד משנה: "ומה שכתב 'והבעלים חייבין' בששמרוה שמירה מעולה, הוא בנזק קרן בלבד. רצונו לומר בדברים שהיא תמה להם, שבהן הבעלים חייבים אפילו בשמירה מעולה. אבל בנזק שן ורגל אפילו הבעלים פטורין וזהו דין הכונס שבראש הפרק וחילוק זה מבואר בגמרא".
(מקורות: שו"ע חו"מ שצא,א שפט,ב | ערוך השולחן חו"מ א,יג | רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ד,ד | מגיד משנה שם | רמב"ם שו"ת פאר הדור לט)