שאלה
ושוב באים לקראתנו ימי התשובה. "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון... ותשובה, ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה" - בהחלט ימים נוראים!
מתחילים להריץ אחורה בראש מה עשינו כל השנה, איך התנהגנו והאם טוב יותר מהשנה שעברה. מדברים אל הקב"ה ה"נמצא כרגע נמצא בשדה" ומקשיב אל שיחותינו אליו יותר מכל זמן אחר בשנה - "לדוד, ה' אורי וישעי...".
*
בימים אלה נהגו במוסדות הלימוד השונים ובבתי הכנסת ללמוד את הסיפור על [רבי אלעזר בן דורדיא] שלא הייתה זונה אחת בעולם שלא בא עליה. אך בסוף ימיו ניסה ביקש לחזור בתשובה שלמה:
"[הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים! אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו...
אמר: שמים וארץ, בקשו עלי רחמים! אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו...
אמר: חמה ולבנה (שמש וירח) בקשו עלי רחמים אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו...
אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו...
אמר אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו.
יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא]" (מסכת עבודה זרה, דף י"ז עמוד א').
מהי אותה תשובה שהביאה את רבי אלעזר בן דורדיא מעומק החטא לחיי העולם הבא? עונים חכמים זיכרונם לברכה: ההחלטה של "[אין הדבר תלוי אלא בי]!". מהי כוונתם?
*
במקור נוסף אותו אנו נוהגים להזכיר בימים נוראים כתוב: "[דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר: 'שלום שלום לרחוק ולקרוב'. לרחוק ברישא (קודם) והדר (ואחר כך) לקרוב]" (מסכת ברכות, דף ל"ד עמוד ב').
חזרה בתשובה היא לא [רק] הישארות בשמירה על עצמנו שלא נחטא ונתאמץ להיות צדיקים כמה שאפשר = "סור מרע" (שגם זה מאוד חשוב) – אלא גם [התמדה בלהמשיך הלאה] = "עשה טוב", לעלות לאט-לאט בקצב שלנו עוד מדרגה ועוד אחת. כך נוכל להיות "ללא מעצורים"!
"אין הדבר תלוי אלא [בי]!".
*
ואז מגיעה ההצטננות: [על מי אנחנו עובדים פה]?!
הרי בשנה שעברה וגם בשנה לפניה קרה בדיוק אותו דבר – המשכנו הלאה, לפני יום כיפור שעבר גם הבטחנו לעצמנו הבטחות לשיפור, נכשלנו שוב במהלך השנה ואכזבנו את עצמנו כהוגן ואולי גם את ריבונו של עולם שכל-כך בטח בנו...
מגיע רבי אלעזר בן ד