שאלה
שלום הרב
יש לי שאלה מעט מוזרה.
כשאני מתבונן בבריאה (טבע, יקום בע"ח וכד') מתווספת לי אמונה חווייתית ודאית בהקב"ה ושיש עולמות רוחניים נוספים (אולי כעין מה שדיבר הרב קוק ב'מאורות האמונה').
אבל לאחר שיצא לי יותר להתעמק בהסתכלות הזו, והתחלתי להיות יותר נפעם מעוצמת הבריאה, התחיל לי מעט קושי לצמצם מחשבתית את כל הדבר הזה לעולם התורני, והתחיל בי צורך להתרחב מעבר לעולם התורני הפשוט (מבחינה מחשבתית). וכמו כן, זה גרם לי להרהורים על חיי המעשה ההלכתיים (ולא מהצד של תאוות וכד'), האם הם גורמים את להתקדמות מקסימלית של ההוויה או שמא מעשים אחרים יכולים לגרום לכך.
א. האם זה דומה ליצר עבודה זרה שהרב קוק דיבר עליו ב'מהלך האידאות'?
ב. מה זה אומר ומה עליי לעשות?
תודה רבה, וסליחה על אריכות השאלה והמוזרות שבה.
תשובה
שלום
זהו יצר רוחני, שהגדרתו תלויה בבחירתך מה לחולל עימו. אם תיגש בשל כך לעיון מעמיק יותר בים הקודש האגדתי, זהו יצר טוב. אם תבחר לתת ליצר דרור חיצוני ולהפיל גבולות שחקק הבורא, זהו יצר רע.
הצער בלימוד הלכה צריך להביא לתגבורת של הלימוד הזה, יחד עם בניית נדבך אמוני עמוק יותר מאשר היה לך עד עתה.
הדגש חייב להיות במשמעות הרגש והדמיון, דהיינו בשכל שלהם, ולא בהם עצמם בהיותם רק נפעלים מהנפש הבשרית הנפולה.
כל טוב