שאלה
שלום כבוד הרב
אני בתהליך חזרה בתשובה כבר זמן רב, ואני כבר מנהל אורח חיים דתי. ברוך השם ה׳ עוד מעט אשתחרר מהצבא והכול מצוין סך הכול, אין על מה להתלונן.
ישנו רק דבר אחד, לפני יותר משנה הייתי בקורס צלילה באילת שם פגשתי מישהי דתייה. לא יצא לנו כמעט לדבר ולא הכרנו. משום מה אין יום שאני לא חושב עליה. כול פעם שאלך לישון היא הדבר האחרון שאחשוב עליו לפני שארדם והדבר הראשון שאחשוב עליו כשאתעורר. אני לא מכיר אותה, וחוץ משמה לא אדע עוד כלום.
אני לא רגשן ולא שולה באשליות ואני לא מצליח להבין מה קורה איתי. ברצוני לומר כי המחשבות הם טהורות וטובות, ומעולם לא נדדו למקומות אסורים.
שבוע לאחר הקורס (לפני כשנה) שלחתי לה הודעה סתמית בפייסבוק אך היא לא ענתה. וכעת איני יודע מה לעשות.
מצד אחד אם אשלח לה כעת, אדם זר, הודעה כי איני מצליח להפסיק לחשוב עליה כבר שנה, תחשוב שאני משוגע! ובצדק!
ומצד שני אני לא מצליח להפסיק לחשוב עליה.
אני אובד עצות. הכנתי מכתב למקרה שאפגושה ואני נושא אותו איתי בדרך לצבא וחזרה, למקרה ואראה אותה.
אני מרגיש משוגע, כבר שנה חלפה ואיני יודע מה לעשות.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, ברוך הבא.
כל כך הייתי רוצה לעזור לך – אולם אני לא בדיוק יודע איך.
לא למדתי את תורות הנפש העמוקות, ואני לא יודע כיצד לגאול את האדם מהתמכרות למחשבה שהוא סבוך בה.
המחשבות האלו כנראה גם די חוסמות אותך, כי אם אתה מוקד בה – איך תוכל להיפתח לאחרות ?
ובשל העובדה שפתוחות בפניך דרכים רבות, למן משלוח הודעה לא רגשנית ולא מלאה כי נפגשתם לפני שנה והיית רוצה להיפגש שוב, ועד ניסיון לפורר את זיכרונה מתוך עצמך כדי לפנות שם מקום מחדש – אין לך ברירה של ממש, אלא לבחור בין אחת הדרכים ולפעול בה.
ואולי כדאי להתייעץ דווקא עם מומחה בתורת הנפש שיעזור לך לעשות סדר בתוך עצמך.
הלוואי ויכולתי לעזור עוד.
כל טוב ושנה טובה