שבועה

בס"ד
שלום רב,

זו בדיוק שבועת שווא שאסור להישבע, זו שבועת שווא.
את משתמשת בספר תורה ובא-ל כדי לשכנע במשהו שהוא לא לגמרי בטוח.
עובדה שאחר כך התברר שטעית.
המסקנה היא שאסור בכלל להשבע, בכל מצב, לא להשבע, לא משנה מה קורה.

דברים שקדושים לנו, כמו אלוקים או ספר תורה הם לא אמצעים לשכנע מישהו שאת צודקת.
אחרי שתתחרטי בכנות על מה שעשית ותתחייבי לעצמך לא לעשות כך לעולם, זו תהיה תשובה שלמה שמכפרת על החטא.
אפשר גם להחליט על תיקון נוסף כדי לכפר: להתנדב לפעולה של חסד, להתפלל או להגיד תהילים.

באשר לשמחה על מותו של ערבי, זה לא קשור להיותו ערבי, זה קשור לשאלה אם מדובר על אדם סתם או על רשע.
מצד אחד כתוב: בִּנְפֹל אֽוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח (משלי כ"ד יז),
מצד שני נאמר: וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה (משלי י"א י),
כיצד יתקיימו שני כתובים הללו?

הפסוק "בִּנְפֹל אֽוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח" מדבר על אדם השמח בנפילת אויבו הפרטי.
הפסוק "וּבַֽאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּֽה" מדבר על השמחה באבדן רשעים בכלל. אבדן הרשעים הוא שמחה לעולם.

לכן אם מדובר באדם שרצה לעשות רע - צריך לשמוח, אם מדובר באדם שלא רצה לעשות רע - אסור לשמוח.

עייני באריכות בנושא
http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=2