אינטימיות בנישואים

שאלה

כבוד הרב שלום רב,

מרגיע את הנפש לדעת שיש לי את האפשרות להתייעץ בנוגע לבעייתי עם רב מכובד אשר ינסה לפתור את בעייתי.

אני בת... נשואה כמעט שנה לגבר מקסים שלו התפללתי וייחלתי כל חיי. אהבתי העצומה והערכתי אליו לא ניתנת לתיאור.. וכך גם אהבתנו.

לאחר החתונה בעלי רצה מאוד ילדים ואני חשבתי לחכות עם זה קצת, אך לבסוף החלטנו יחד להשאיר את ההחלטה בידיי בורא עולם. וכך היה, זכינו בפרי בטן בעיתו ובזמנו ואנחנו כבר בחודש הרביעי להריון.

אנחנו מאוד מאושרים.

הבעיה היחידה היא, שבעלי נמנע מלקיים עמו יחסי אישות.

עוד לפני שנכנסו להריון, בעלי לא יוזם איתי מגע אינטימי ואף דוחה אותי בכל פעם מחדש שאני מנסה לגשת אליו. בכל פעם יש לו תשובה אחרת, פעם הוא עייף מידיי, לא חש בטוב, טרוד מהעבודה.. כך שיוצא מצב שכמעט ואין כלל יחסי אישות. במעט הפעמים שזה כן קורה, אני חשה כאילו הוא עושה זאת על מנת לסמן וי ואף לא דואג לסיפוק שלי.

מיותר לפרט כאן כיצד זה מרגיש להיות אישה דחויה. במיוחד שאני תמיד שומרת על עצמי, להראות נקייה ויפה לצידו. כך שאינני מבינה מדוע זה כך.

המצב כמובן התדרדר עם ההריון, ואני חוששת מה יקרה במהלך החודשים הבאים ובחיים שלאחר הלידה. המצב הזה מביא אותי למחשבות לא טובות ולרגעים, אפילו לחרטה קטנה בלב שמיהרנו עם הבאת הילדים לעולם.

שוחחתי על כך עם בעלי מספר רב של פעמים. כששאלתי אותו מה הבעיה וביקשתי שישתף אותי, כי אני אישתו ומי אם לא אני.

הוא תמיד חוזר ואומר שאין שום בעיה, שהוא נמשך אליי ואוהב אותי מאוד ושזה לא קשור אליי. הוא פשוט לא חושב על זה ולא מרגיש צורך בזה כמוני (למרות שבאמת שאני לא דורשת את זה הרבה).

הוא תמיד אומר שהוא ייקח את דבריי לתשומת ליבו ושיעשה הכל כדי לשנות את הדברים, אך בפועל שום דבר לא משתנה.

הדבר מעציב אותי מאוד. כי אולי אני מרגישה אישה נאהבת אך לא נחשקת. ואני חושבת שזה בסיס חשוב גם כן בחיי הנישואים.

הדבר שהכי מפחיד אותי בכל זה, הוא שאגיע למצב חלילה שיום אחד, בעתיד, אבגוד.

היום הגעתי למצב שכדי לספק את עצמי, אני נכנעת ונכנסת לאתרים. אני שונאת את עצמי על כך. אבל מה אני אעשה? אני בנאדם.

כמובן שהיום אני אומרת שאני לעולם לא אהיה מסוגלת לבגוד, גם כי אני אוהבת את בעלי בכל ליבי וגם כי אני אישה מאמינה וזה נוגד את כל עקרונותיי. אך רק המחשבה הזו שאולי אחפש להרגיש נחשקת במקו

תשובה