הכל לטובה-לא הגזמנו?

בס"ד
שלום רב,

את צודקת לחלוטין.
כל מי שמוותר ומתרץ את הבטלנות שלו באמירה: "הכל לטובה" עושה טעות חמורה.
להפך - הקב"ה מצפה מאתנו לדאוג לכל צרכנו בכוחות שלנו.
האבות ויתרו ואמרו 'הכל לטובה' אלא עמלו ועשו בכל כוחם להשיג את חובתם.
יעקב נודר: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱ-לֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ". אבל זה לא מונע אותו מלעבוד עשרים שנה בכל כוחו כרועה צאן.
אברהם אבינו יוצא מגדרו כדי לקנות את מערת המכפלה, אחרי הסרוב הראשון של בני חת הוא היה יכול לומר "הכל לטובה"...
אברהם לא עשה כך, אלא מתאמץ בכל כשרונו להשיג את מערת המכפלה.
מכאן חובתנו ללמוד שאם דברים לא מסתדרים אסור לוותר, אדרבא יש לראות זאת כניסיון אלוקי שמבקש לבחון אותנו.
האמירה 'הכל לטובה' באה רק אחרי שהדברים לא הושגו למרות כל מאמצנו - רק אז צריך להבין שכך כוונו מהשמים.
יש על כך סיפור יפה של רבי נחמן: "מעשה מרב ובן יחיד". הסיפור מלמד שקשיים אינם סימן לוותר אלא צפיה להתעקש ולהמשיך במאמץ.
http://breslev.eip.co.il/?key=55