שאל את הרב

נכנסת לפרק הדייט

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 20/07/16 15:49 יד בתמוז התשעו

שאלה

היי, אני בחורה בת 20 אוטוטו מסיימת שירות לאומי.

אני אף פעם לא הייתי בזוגיות.

בשנה האחרונה יש מישהו שמתעניין בי מאוד.

והוא מנסה להתקרב אליי, הוא גם שאל אותי אם יש לי מישהו ואמרתי לו שלא, אז הוא יודע שאני רווקה.

אחת הבעיות היא שהוא בן 27.. אני חושבת שהפער הוא מאוד גדול.

רוב האנשים שמכירים אותי אומרים לי שאני מאד בוגרת לגילי, ואני מסכימה איתם אבל אני חושבת שיש בי גם הרבה צדדים ילדותיים...

ואני קצת מפחדת שהפער גילאים תהיה בעיה.

הוא בחור שנראה ממש טוב, בוא נגיד שהרבה בנות מתחילות איתו.. ככה שאין בעיה של חיצוניות..

תמיד שאני מרגישה בשיחות שלנו מתקרב לנושא של זוגיות אז אני משנה נושא או הולכת כדי שהוא לא יציע לי לצאת או משהו כזה כי אני לא יודעת אם אני רוצה.

אני גם קצת מפחדת כי אולי הוא לא יאהב מה שהוא יכיר, וזה לא יעבוד.. ואז אני אצטרך להמשיך לפגוש אותו וזה יהיה לא נעים.

אני גם לא יודעת מה אני מרגישה, אם אני בכלל מרגישה אליו, כי אף פעם לא הייתי בזוגיות או התאהבתי במישהו.. יכול להיות שזה פשוט מחמיא לי כל היחס שהוא מעניק לי וזה נחמד בעיניי..

בנוסף אני גם בחורה דתייה, שומרת נגיעה.. והוא שומר מסורת כזה, שומר שבת, אני לא בטוחה שהוא מבין מה זה לצאת עם בחורה דתיה..

אני מאוד אוהבת את הביטחון העצמי שלו אבל לפעמים מרגיש כאילו זה ביטחון עצמי מופרז..

הקטע שאני נמשכת לגברים כאלו.. יש אחד איתי בעבודה שהוא מאוד מזכיר לי אותו והיתרון שלו הוא שהוא צעיר, בגילי.. אבל החיסרון זה שהוא עובר מבחורה לבחורה בלי סוף, אז אני לא מעוניינת להיות עוד אחת..

בקיצור אני לא יודעת אם אני מרגישה משהו למישהו, איך אמורה להיות התחושה?

ואם אני צריכה לתת לו הזדמנות למרות שאני לא בטוחה שזה יילך ואם בכלל אני רוצה את זה..

אני גם ממש חסרת ביטחון, כי הרבה גברים מתקרבים אליי בגלל שאני נראית טוב אבל אני ישר מציבה מחסומים שלא יתקרבו אליי כי אני מפחדת.. אולי מפחדת שיכירו אותי ולא יאהבו.. אני לא יודעת למה אני ישר מציבה מחסומים ואפילו לא מנסה להכיר

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

בס"ד
שלום רב,

כל מה שאת מתארת הוא מאוד טבעי ומתבקש בנסיבות שלך.
אין לך ניסיון עם דייטים וכל הנושא מרתיע מצד אחד ומעניין מצד שני.
יש הבנה שצריך להתחיל לעשות מצד אחד ויש חוסר ביטחון מצד שני...

הרבה מאוד בנות בגילך ובמצבך מרגישות דומה.

אם רוצים להתחתן צריך להתחיל להכיר, חייבים, לכן אני ממליץ לך להפסיק להתחמק, להתחיל את הפגישות. עם הזמן תצברי ניסיון ובטחון.
אל תסתייגי, להפך, בחור שעונה לתנאים הבסיסיים שמתאימים לך - תפגשי אתו. הוא לא חייב כבר להיות בעלך. השאלה הזאת מתבררת בהמשך אחרי שיש קצת יותר קשר ויותר פתיחות.
תכירי בחור כדי להכיר, תהיו שניכם נחמדים זה לזו. אל תתחילי כבר בפגישה הראשונה לשאול את עצמך איך הוא ישיר זמירות על יד שולחן שבת ואם הוא ילמד משניות עם הילד בגיל 5.
זו טעות מקובלת אצל צעירים דתיים, להתחיל לבחון את הבחור כחתן (והוא בוחן אותך ככלה: "האם את יודעת לסרוג כיפות"). שני בני הזוג מרגישים כל הזמן במבחן, הם לא מביאים את עצמם לידי ביטוי ספונטני וחביב כפי שקורה בחיים הטבעיים, כפי שהם באמת עם החברים שלהם.

באשר לבחור בן ה- 27 הבעיה איננה הגיל - אלו דברים שרק מתרככים עם השנים. הבעיה האמתית היא דרכו הדתית: המושג 'מסורתי' כולל דרכים רבות. יש חשש לקשיים עמוקים שעלולים לצוף: טהרת המשפחה, שמירת שבת, חינוך ילדים וכד'.
את יכולה להיפגש אתו פעם אחת ולברר את הנושא הזה.
או להחליט שיש הרבה גברים אחרים - וזה נכון.

הרושם הכללי שעולה משאלתך הוא צורך בתמיכה בתוך התקופה הזאת של הדייטים. התמיכה מאוד משמעותית ומסייעת לעבור את התקופה בצורה בריאה וחזקה, בדרך שתביא אותך באופן נכון יותר להכיר את מי שהכי מתאים לך.
לשם כך צריך חברות קרובות; הורים (דודות; סבתות) שיש להם אכפתיות ורגישות. אפשר גם אחות...
לא צריך את כולן, צריך אחת, קרובה באמת שתהיה שותפה למה שעובר עליך.
אם בכל המעגלים הללו אינך מוצאת כתובת מתאימה, אפשר לבקש יעוץ אצל מדריכת כלות, רבנית, מחנכת או יועצת שיש לך איתה קשר מהעבר.

בהצלחה!

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות