שאלה
שלום כבוד הרב,
האם כהן שהוציא ז"ל בשוגג יכול להמשיך לברך ברכת כהנים, או שיפסיק (משום שבמסכת נידה דורש ר' אליעזר על מוציא ז"ל את הפסוק "ידיכם דמים מלאו" ומשם לומדים במסכת ברכות על "כהן שהרג את הנפש - לא ישא כפיו" - שאין קטיגור נעשה סניגור ובנוסף שמסכת נידה משווים אדם שמוציא ז"ל לרוצח ולעובד ע"ז - ששתי העבירות הללו פוסלות כהן לברכת כהנים לפחות עד שיעשה תשובה.
או, שמוציא ז"ל יותר דומה למקרה שמוזכר בפירוש של משנה ברורה, ס' קכ"ח, ס' ל"ה על "כהן שדחף אישה הרה והפילה - ממשיך לישא כפיו, שאין ממיתין על העוברין, ואפילו עובר שנשלמו חודשיו"
בכל אופן, חלק מהשאלה הוא מה יותר חמור - מוציא ז"ל בשוגג, או דחף אישה הרה והפילה?)?
ובנוסף לשאלה - אם הדין הוא שמותר לישא כפיו - האם מותר מייד, או שצריך לעשות תשובה קודם ורק לאחר מכן מותר לישא כפיו?
אשמח לתשובה מהירה ככל האפשר משום שדין זה נוגע לשאלה יומיומית שמטרידה אותי כל יום לפני ברכת כהנים, ואיננו סובל דיחוי.
בתודה רבה מאוד, י.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
כהן שדחף אישה הרה גרם לפגיעה בעובר - והעובר לא נחשב אדם חי.
וודאי זרע של גבר שלא הביא להריון לא יחשב אדם חי ולכן כהן יכול לשאת ידיו.
מעולם לא שמעתי על כך שכהן לא ישא ידיו בגלל סיבה כזאת.
כיום כהן אפילו לא נדרש ללכת למקווה לפני נשיאת כפיים בבית כנסת.