שאלה
שלום וברכה כבוד הרב,
שמי ד. אני עוד מעט אהיה בן 18 ואני ילד שגר בבית חילוני אבל התחזקתי והתחברתי לדת בערך מגיל 13.
עד השנה האחרונה הכל היה יחסית בסדר...התפילות התפילין ההתחברות לדת.
השנה האחרונה היא השנה הכי נוראית שהייתה לי בחיים.
אני סובל מהפרעה שנקראת OCD(הפרעת אובססיה כפייתית) שפשוט התלבשה על הדת ואיך שאני מפרש אותה.
כל השנה סבלתי ממחשבות טורדניות שאני חס וחלילה מזלזל בבורא עולם או חוטא חטא ממש חמור כלפיו מה שגרם לטקסים והמצאות שלי עם עצמי שגורמות לי להרבה סבל וחוסר שמחה בחיים.
אני כרגע אצל פסיכולוג וגם מדבר עם רב השכונה שלי כדי לנסות ולהכיר את היהדות האמיתית אני פשוט פירשתי את היהדות לא נכון וכל יום אני מנסה להתמודד עם התפיסה הלא טובה שפירשתי לעצמי.
*הבעיה המרכזית היא חוסר הידיעה להבדיל מתי המחשבות אכן נכונות ומתי מדובר בOCD ובמחשבות לא מציאותיות.בכל יום אני נלחם במחשבות ומנסה להתגבר אני פותר בעיה ועובר לאחרת.אני באמת מצפה ליום שאני אתעסק בבעיות כמו להניח יותר תפילין,להתפלל עם יותר כוונה ובאמת לעשות את הכל בכיף ולא בסבל.
**הבעיה המרכזית שלי כרגע היא:
אני נמצא במערכת יחסים,אני בטח מאמין שאתה לא רגיל לשמוע דברים כאלה כי זה יותר שאלה שמישהו חילוני שואל ולא דתי.
אני נמצא במערכת יחסים שנה וחודשיים עם מישהי בגילי שאני מאוד אוהב אותה והיא עשתה לי מאוד טוב על הלב ומתוך סיבות כלשהן שאני מאמין שזה כנראה בגלל האובססיה שלי שאלתי אותה הרבה שאלות שקשורות לסיטואציות שונות של איך היא הייתה מגיבה כאשר לדוגמה(הייתה שומעת שיר שבו חס וחלילה מקללים חס וחלילה את אלוקים) אם היא הייתה מעבירה או לא והיא אמרה שבעיניה לדוגמה לקלל חס וחלילה את לוקים בשיר זה ממש לא משהו טוב והיא מתנגדת לו אך היא לא תופסת את זה כ"חמור" ובגלל שהיא עצמה לא עושה את המעשה הזה אז היא תשמע את השיר כל עוד לא כל השיר יוצא חס וחלילה נגד בורא עולם ועוסק בזלזול.
הדבר התפתח ונודע לי שיש לנו קצת תפיסות שונות היא בחורה מאמינה שאין לה בעיה עם הדת אבל היא אמרה לי לדוגמה ש***מבחינתה לקלל חס וחלילה את בורא עולם זה לא חמור אלא לא בסדר.והיא גם מתנגדת שדבר כזה יקרה(לקלל חס וחלילה את בורא עולם) וניסיתי להגיד לה שבתורה ידוע שהדבר חמור לא רק "לא בסדר" אבל בכל זאת היא אומרת שהיא לא רוצה להתעסק בזה עכשיו.
עכשיו אני מרגי
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
היא לא מקללת חלילה, גם לא חושבת שראוי לקלל. היא מתנגדת לקללות. כל הוויכוח שלכם הוא רק תאורטי: כיצד צריך להגיב כלפי מישהו אחר שמקלל.
אני בטוח שאם היא הייתה מתחנכת בחינוך דתי ולוקחת את הדת ברצינות כמוך, היא הייתה מסכימה אתך כמה חמור לקלל את בורא עולם.
אבל בגלל שהיא לא זכתה לחינוך דתי, היא לא שומרת מצוות ולא לוקחת את הדת באותה רצינות כמוך, השאלה אודות קללות פחות מסעירה אותה.
אני מעריך שהיא לא תסכים עם עוד הרבה דברים שהתורה אומרת, בגלל שהיא לא התחנכה לכך, למשל:
מחלל שבת חייב מיתה.
אוכל חמץ בפסח חייב כרת.
הבא על נידה חייב כרת.
ברמת הקשר שיש לך אתה כרגע, אתם לא חייבים להסכים לגמרי על כל נושא.
אתה יכול להרפות מהויכוח על ידי ההסכמה של שניכם שלא ראוי לקלל את בורא עולם ומי שעושה זאת ראוי לגנאי.
מלבד זאת הקושי שלך כאדם דתי שיש לו OCD הוא דבר מוכר ורבנים כבר התייחסו לנושא.
עיין בשתי תשובות שמבהירות באופן מאוד מפורט את הדברים.
http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=226
http://www.stop-obsessing.com/132804/רבנים-על-OCD