רגשות אהבה בין חברה לחברה

שלום לך פונה יקרה,
אני קוראת ושמחה על האומץ שלך ולפנות אלינו.
ברור לי, שחשבת הרבה לפני ששלחת את השאלה הזו אלינו.
אני בטוחה שזה לא היה פשוט בכלל!
זה מעיד על כך שאת בחורה, מאד חושבת, עמוקה וישרה, ומעל הכל, שיש בך רצון לקדושה, טהרה וצניעות אמיתית .
הרי היית יכולה להישאר במצב הזה, ואף אחד לא היה יודע.
את יכולה להמשיך להתנהל רגיל ורק את והקב"ה הייתם יודעים על הקושי הזה...
זה שאת כל כך רוצה להתמודד עם הנושא, מראה עד כמה את שואפת לצניעות אמיתית, כזו שרק את וריבונו של עולם יודעים עליה.
שאת רוצה באמת חיים של קדושה וטהרה, ולכן את מתגברת על הבושה והחשש, ומתאמצת לשאול ולפתוח את הנושא שכל כך מביך אותך לדבר עליו!
כמו שכתבת,הרבה מאד בנות, דתיות וצנועות חולקות תחושות כמו שלך. אצל כל אחת זה יכול להתבטא בצורה שונה, אבל החל מתחילת גיל ההתבגרות (בערך סביב גיל 12 או אפילו קצת לפני) מתעוררות תחושות ומחשבות מיניות.
וככל שעולים בגיל זה מתבגר.
זה דבר טבעי ונורמלי לחלוטין. ואפילו יותר מכך, זה דבר רצוי.
כמו שהנפש שלך מתבגרת ומעמיקה, כמו שהגוף שלך משתנה, כך גם בנושא של המיניות.
התחושות שאת חווה עכשיו, בינך לבין עצמך, הן אלו שיגרמו לך להימשך לבעלך, לרצות לחלוק איתו, לא רק נפש, מחשבות ונשמה (שאלו דברים חשובים ביותר- בכלל, ובפרט בחיי נישואים) אלא גם- גוף! שזה לא פחות חשוב בחיי נישואים.
בחורה שהייתה כותבת לי, שהיא לא מרגישה תחושות של מיניות, שאין לה מחשבות בנושא, זה היה מדאיג אותי. זה היה מצביע על כך, שיש משהו לא תקין בהתפתחות שלה. משהו לא בריא. ולכן אני שמחה לשמוע, שאת חווה רגשות נכונים שכאלה.
יחד עם זה בוודאי שהשאיפה היא לשמור את כל הכוחות האלו דווקא לזמן שלאחר החתונה,
לזמן שאז יהיה לתחושות האלו מקום חשוב,
שהם יהיו חלק טוב וקדוש מהקשר שלך עם בעלך.
ובינתיים, מכיוון שקשר כזה הוא עתידי יותר,
יהיה בזמן מאוחר יותר,
הכוחות האלו רוצים לצאת אל הפועל בדרך כלשהי,
על מה שיותר זמין וקרוב, כמו חברות שיותר קרובות, אתרי אינטרנט, ספרים סרטים וכד´
נוסף לכך, היצר שלנו מאוד מגדיל בעינינו את ערך המין. וצריך לדעת שמין זה רק חלק ממכלול גדול של מה שנקרא אהבה.
אהבה אמיתית כוללת בתוכה חיבור של הרבה חלקים בין בני זוג,
חיבור בנפש, בעומק, בפנים, חיבור של חוויות ותחושות,
וגם , כשלב משלים, חיבור בגוף,
וכדי להגיע לחיבור כזה, צריך הרבה השקעה,
ונתינה והדדיות,
וזמן. זמן כדי ליצור קשר, זמן כדי להעמיק אותו,
ומעמד של חופה כדי לקדש אותו.
ואז זה קדוש ונכון ושמח וטהור.
נכון, שיש תחליפים מהירים ופשוטים יותר,
חווויות "חד פעמיות", ריגושים חד פעמיים,
אבל הם תחליפים, פשוטים,
שמורידים ומנמיכים את הערך של הדבר הגדול הזה,
מוצאים ממנו את כל הפנים, ומשאירים רק את החוץ,
רק את העיסוק בדברים החיצוניים,
וכשזה בלי קדושה, אין לזה עומק, ערך, נשמה.
וכפי שאת כותבת, את לא רוצה להסתפק בזה.
אני מניחה שמכיוון שאנחנו גדלים בחברה נפרדת יותר קל להשליך את הרגשות האלו על החברות שמסביב ולא על בנים ואולי יש פה משהו יותר מבלבל ועלול לגרום לתחושה של "חוסר נורמליות", אבל הרגשות האלו כל כך יקרים וטנהורים כשהם באים לידי ביטוי אחרי החתונה שגם אם היינו בחברה מעורבת עדיין היינו צריכים הרבה גבורה (ואפילו הרבה הרבה יותר) ואמונה בטהרה ובקדושה שאנחנו יכולים להגיע אליה כדי לשמור אותם עד לאחר החתונה.
את שואלת אם זה אסור,
ספר החינוך מסביר את האיסור של "ולא תתורו אחרי לבבכם"- כלא לעשות מעשים או לחשוב מחשבות שמעוררים את התאווה (לשווא),
לכן ההתעסקויות והתחליפים שנראים זמניים הם לא באמת טובים. אלו יותר עיסוקים שכדאי למצוא במקומם משהו אחר לעשות..
אז מה עושים?
מבינים שזה לא נכון להתנהל ככה, ומנסים להפחית כמה שאפשר .
גם אם זה בצורה איטית וגם אם את נופלת לשם שוב ושוב. העיקר שאת מנסה לא להתעסק בזה.
הקב"ה רוצה את המאמץ שלך והעמל שלך,להיות טהורה יותר, עוסקת בדברים טובים וגם אם יש נפילות זה לא נורא,העיקר הניסיונות להתקדם.
לפעמים יצר הרע רוצה להעצים ולהגדיל את הנפילות שיש בדיוק כדי שתחשבי,שלא שווה לנסות בכלל ומתוך כך לשקוע ביאוש, בחוסר אמון בכוחות שלך, באפשרות שלך לקום ולהתקדם. שהקב"ה לא רוצה את התפילות והברכות שלך ולכן אין טעם בכלל לעשות את זה. זה באמת קשה לא התיאש אבל תאמיני שאת מסוגלת. תאמיני בקב"ה ששמח בכל צעד קטן שאת עושה. תאמיני שאת מסוגלת להתנתק מזה. להיות במקומות אחרים. שהקב"ה נתן לך את הניסיון הזה והוא מאמין בך שאת מסוגלת.
תנסי לכוון את המחשבות שלך לרצון לבנות בית עם בעלך,
בית שבו יבואו לידי ביטוי כל כוחות החיים, הנפש והגוף,
וכמה שמחה וקדושה תהיה אז בבית שלכם.
ובינתיים,
מכיוון שיש לך הרבה כוחות שרוצים לצאת אל הפועל כדאי לתת להם ביטוי,
לחשוב לאן את יכולה לכוון את כל השאיפות שיש לך,
ממה את יכולה לעשות בינתיים עם כל כוחות החיים שלך,
לאיזה עשייה ברוכה לנווט אותם,
לחסד, לעזרה לחברות,
לפעילויות שיביאו לידי ביטוי את כוחות הגוף הקיימים בך כמו ריקוד, התעמלות, יצירה וכו´
וזכרי, לכל יצר בחיים הקב"ה נתן את המסלול הנכון לו בו הוא בה לידי ביטוי, ואני מקווה שעם עוד מעט סבלנות תזכי לחוש זאת באופן ממשי.
ובעלך, אם הוא היה יכול למסור לך מסר,
היה מבקש ממך לחכות עוד קצת,
להמתין ולנסות להתגבר,
כדי שהקשר ביניכם יוכל להיות שלם וטהור יותר,
כדי שהחיבור ביניכם יהיה אמיתי וקדוש,
בלי שתחליפים מזויפים יפריעו לכם,
הוא היה מבקש ממך להתגבר.
בהצלחה רבה!
את מוזמנת לפנות אלי למייל אם תרצי,
נעמה tepernaama@gmail.com