שאלה
שלום הרב, קוראים לי אוריאל רוזנטל ואני תלמיד כיתה י בבית הספר דרך אבות באפרת. השנה אני כותב עבודת חקר בנושא צירוף רפורמים למניין. רציתי לדעת במה שונה חילוני מרפורמי ביחס להלכה, ביחס לצירוף למניין וביחס לעבודה זרה (האם בגלל הדומי בין הרפורמי לנצרות הוא נחשב כעובד עבודה זרה?)
השאלה מתחילה כי חקרתי וראיתי שאפשר לצרף חילוני למניין (אפילו אם הוא מחלל שבת!) אז מזה שונה מרפורמי?
תודה רבה.
תשובה
שלום
הרפורמים מבקשים להחליף את התוה"ק שניתנה בסיני בדבר אחר פרי דמיונם. לעומתם החילונים לא מבקשים לעשות זאת, אלא חלשים ביישום האמונה או לא למדו דיו את הלכותיה.
כשיש חולשה באדם פרטי, יש על מה לדבר. זהו היחס לחילונים.
אך כשיש בעיה בכלל, דהיינו באידיאולוגיה, אין על מה לדבר עד שיעשו תשובה ויפסיקו להלחם נגד ד´ ומשיחו. זהו היחס לרפורמים.
הוי אומר- החילוניות אינה דת, אלא אנושיות המתקרבת לאט לתורה ב"ה. הרפורמה היא דת בפני עצמה, שכל מהותה להחליף התורה ולכן אין לה תקנה עד שתתבטל לגמרי.
החילוני מחלל שבת שלא להכעיס על פי רוב אלא מתיאבון. הרפורמי מחלל שבת מתוך כפירה מוצהרת בסיני, ומהצהרת נאמנות לדת אחרת. מכאן ההבדל.
ישנם הבטים רבים זהים בין הנצרות הקדומה לתנועה הרפורמית, למשל הדגשת התחושה על חשבון החובה המעשית, ביטול סמכות חכמים, ביטול כלל ישראל ומעבר לאוניברסליות ללא גבולות, ועוד.
עמדה זו היתה עקבית אצל גדולי הדורות האחרונים, באירופה, אמריקה וישראל, בכל המקומות שפגשו את הדת הרפורמית.
עליך לדייק- אין זה מוסכם שחילוני מצטרף למניין, יש בזה מחלוקת אחרונים. למעשה היו גדולים שהקלו לצרפו אם מגיע מתוך רצון.
כל יהודי (שאמו יהודיה) יש לאהוב, כפי שאנו אוהבים את עצמנו. גם אם הוא קורא לעצמו רפורמי. אך יש בה בעת להלחם מלחמת עולם מול דעותיו המבקשות לקעקע את דבר ד´, ולא להקל ראש כלפי חומרת העניין.
כל טוב