שאלה
ממש באמצע חודש אייר אנחנו נתקלים בחג [מצווה מהתורה] שהוא כמו "[מועד ב'] לאלה שלא הספיקו להיות מוכנים מספיק לקראת חג הפסח.
"[וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת-הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן*בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה-יְצַוֶּה ה' לָכֶם. וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, ל-ה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם*יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהו]" (במדבר, פרק ט' פסוקים ח' – י"א).
טענת קבוצת האנשים מוזרה: "היינו טמאי נפש בפסח ולכן לא יכולנו לעשותו (את ההקרבה של קורבן פסח).
למה אנחנו לא יכולים להקריב את קורבן הפסח בתוך בני ישראל?".
הקבוצה [נותנת את פתרון הטענה לפני הבעתה]:
"היינו טמאים – אז לא יכולנו להקריב. למה אנחנו לא יכולים להקריב"?
אמרתם לפני רגע - הייתם טמאים.
ובכלל: למה מזכירים את המשפט "[בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל]"?
*
חג הפסח הוא חג מיוחד – החג שבו נבחרו ישראל להיות העם הנבחר, שזה [גילוי השכינה הגדול ביותר] מהקב"ה לישראל. בחג הזה התגלה הקב"ה לישראל [כאומה] בפעם הראשונה.
כדי להגיע למדרגה כזאת בחג הפסח צריך להיות מטוהרים מכל הטומאות. הדרך הינה הכנה של 30 יום לפני החג: "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום" (מסכת פסחים, דף ו' עמודים א' – ב').
הקב"ה מצווה על [עוד טיהור] של עוד 30 יום לאחר חג הפסח – זמן פסח שני, החל לאלו שלא זכו להקריב את קורבן הפסח ולקבל את ההארה של החג.
זהו חג מיוחד של הזדמנות שנייה השמור [רק] ל"אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם".
*
חג הפסח, כאמור, מזכיר את התגלות הקב"ה לישראל [כאומה] בפעם הראשונה – הפיכת העם ללאום.
לאחר 7 שבתות מגיע חג השבועות כנגד מעמד הר