פגם הברית

כמובן.
וכפי שלמדנו לפני יומיים בדף היומי (מסכת קידושין, דף מט, עמ' ב) - המקדש אשה, ואמר שזה "על מנת (כלומר, בתנאי) שאני צדיק, אפילו רשע גמור, מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו" ולכן מקודשת מספק. כיון שאנו לא יודעים אם באמת הרהר בתשובה, אבל לו היינו יודעים שבוודאי הרהר תשובה, הוא נחשב לצדיק, והיא מקודשת. וזה נפסק להלכה.
וכפי שכתב הרמב"ם בסוף פרק ג' מהלכות תשובה - "במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעוה"ב? כשמת בלא תשובה. אבל אם שב מרשעו ומת והוא בעל תשובה, הרי זה מבני העולם הבא, שאין לך דבר שעומד בפני התשובה. אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו."
ושם בפרק ז' - "ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה. אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם. ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו. אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו. כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם." ובהמשך הפרק - "אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה. והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד." וכן שם "כמה מעולה מעלת התשובה. אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל, שנאמר עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם. צועק ואינו נענה שנאמר כי תרבו תפלה וגו' ועושה מצות וטורפין אותן בפניו, שנאמר מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, מי גם בכם ויסגר דלתים וגו'. והיום הוא מודבק בשכינה, שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם. צועק ונענה מיד, שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה. ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה, שנאמר כי כבר רצה האלהים את מעשיך. ולא עוד אלא שמתאוים להם, שנאמר וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות."
ודברי חז"ל בזה ברורים (מסכת יומא, דף פו עמ' ב) - שמי שזכה להגיע לתשובה מאהבה, לא רק שעוונותיו נמחקים, אלא שהם עצמם נחשבים לו כזכויות.
והרחבת דברים אפשר לראות בספרו החשוב של הרב יהושע שפירא - 'אשיב ממצולות'.
ברכה והצלחה, ואל יאוש.