בני עקיבא

בס"ד
שלום רב,

תנועת נוער היא ענף שיוצא מהגזע הקהילתי.
אם הקהילה כולה מקפידה על דרכי התנהלות של הפרדה בין גברים ונשים: ב-'קידוש' קהילתי יש צד לגברים וצד אחר לנשים, השיעורים והאספות הקהילתיות, השמחות והכנסים, הכל נעשה מתוך הקפדה על הפרדה, ראוי שגם ההתנהלות של הנוער תהיה בנפרד.
בנסיבות כאלה רוב הנוער בקהילה יקבל זאת באפן טבעי ולכן כמעט לא יהיו תופעות כמו שאת מתארת: כל מני קשרים לא מכובדים בין בנים ובנות בכיתה ז' וכד'.

אבל במקום שהמבוגרים מתנהלים בסגנון מעורב. ב'קידושים', שיעורים, שמחות, אספות וכינוסים - הכל נעשה במעורב, לא כל כך הגיוני לצפות שהנוער יפנים ויסכים להתנהל בנפרד. לכן במקומות כאלה תנועת נוער נפרדת נתקלת בקשיים.

באפן אידיאלי אנחנו מעוניינים להוסיף קדושה בעם ישראל. בתוך הקדושה הזאת וודאי צריך להעצים את תודעת הצניעות על כל צדדיה: התנהגות, לבוש, סגנון קהילתי וכיו"ב. זהו עניין שנוגע למבוגרים, הם צריכים להוביל שינוי, אי אפשר לדרוש זאת רק מהנוער.

מכאן ההמלצה עבורך - אם אתם בקהילה נפרדת ויש לכם נורמות של הפרדה - ראוי גם לך ולכל חבריך וחברותיך להשתדל לפעול במסגרת של תנועת נוער נפרדת.
אבל אם אתם קהילה שמתנהלת בסגנון מעורב, הפעילות של הנוער לא תוכל להתנהל במנותק מהמציאות הזאת, אין סיבה שדווקא את תעזבי את סניף בני עקיבא.
באשר לנורמות התנהגות עם בנים בסניף, ברחוב, בטיול: העיקרון הוא להוסיף כבוד לעצמכן ולבנים: לא להשפיל את עצמכן בהתנהגות מגוחכת, ולכבד את הבנים - לצפות מהם להתנהגות ראויה, להתרחק מליצנות, צחוקים, קטעים של תשומי...
השיח יהיה על דרכים וערכים, אפשר לספר חוויות ולשתף במחשבות ורגשות.
כשתגדלו כך תבינו שהתנהגתם נכון בהתאים למציאות שלכם.
אם כבוגרים תחליטו שצריך לתקן את הצניעות וכד' לא תצטערו על מה שקרה לכם בנעוריכם אלא תאזרו עוז להצטרף או להקים קהילה תורנית יותר בעז"ה.