שאלה
שלום רב!
אני ילד בכיתה ט' ואני נמצא בתנועת הנוער בני עקיבא. שנה הבאה אני צריך להיכנס להדרכה ואני לא יודע כל כך מה דעת ההלכה בזה. אני מלא תשובות באינטרנט כל רב והדעה שלו, כל מקרה לגופו, ומה שתמיד הרב המשיב כותב בסוף התשובה זה "שצריך לבחון כל מקרה לגופו, תשאל מישהו שמכיר אותך טוב". עכשיו הקטע זה שאין לי מי לשאול אני ממש מתבייש לשאול את הרב של המושב שלנו (מושב דתי אבל יש משפחות פחות..) ואני בטוח במיליון אחוז שהמורים יצחקו עלי ויגידו לי בלי לחשוב פעמים להיכנס. שאלתי קצת חברים בדרך רמז ומה שהבנתי זה שהם ממש לא מתחרטים, אפילו אמרו לי שזה הדבר שהם הכי גאים בו שהם עשו! אבל אני לא יודע אם זה מותר כל הערבוב הזה... אני נחשב בגדול ה"דוס" של הסניף ואני חושב שאני יכול לתרום לילדים שאני אדריך וגם אומרים לי להיכנס וזה.. אבל יש עם זה מלא בעיות בהלכה! מה אני עושה.. אני יודע שאם אני לא אכנס יבוא איזה אחד ערס עם תספורת תרנגול וינסה לחנך ילדים בכיתה ה' לאהבת ה' ויראת שמים (בתקווה שזה מה שהוא רוצה. ושלא נדבר על דוגמא עצמית..) המצב בסניף שלנו לא מזהיר.. תחושה של "חפיפניקיות" גדולה מאוד! לשמור נגיעה זה אפילו די נדיר..למצוא מישהי שהולכת עם חצאית מתחת לברך בכל מצב (עמידה ישיבה וכו') כמעט ולא מוצאים.. גם הבנות שיותר דתיות וכזה לא מקפידות על אני חושב שאני אוכל להשפיע על הילדים, אפילו טיפה! וזה יהיה שווה. אם הייתה תנועת נוער הייתי (כנראה) הולך אליה כדי להימנע מניסיון אבל אם אין כבר תנועה אחרת.. בוא נחזק את החלשה יותר....
1. מה דעת הרב? האם כדאי להדריך או לא? אני חושב שאני אתרום מאוד! אני כן רוצה להדריך אבל אם דעת התורה אחרת אז אני לא אכנס
2. נניח וכן.. האם מותר לי לדבר עם חניכות על דברים חשובים במקרה כזה שהמדריכה לא יכולה?
3. האם מותר לי לדבר עם המדריכה? (נתנו לי פעם הגדרה.. אם אני מדבר איתה באותה צורה שאני מדבר עם אחותי אז מותר, אם יש אפילו טיפת רגש אז אסור)
4. אם יש מישהי שאני לא מדבר איתה כמו אחות.. מותר לי לדבר איתה על דברים חושבים ועניינים (לא להקל ראש וכד')?
5. אם מדריכה/ חניכה רוצה שאני אגיד לה הלכה או משהו.. מותר? שמעתי שיש בעיה ללמוד תורה בנים ובנות ביחד... מה הגדר ההלכתי בזה..?
6. מה עושים במפקד.. זה נחשב שירת נשים לא? למרות שגם בנות שרות.. מה עושים?
7. אמרו לי פעם שבבני עקיב
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על ההתלבטות.
אענה לך בדיוק את אותה תשובה שנתן לי הרב שלי בשעה ששאלתי אותו בדיוק את אותה שאלה כשהייתי בגילך.
המשפט שהוא אמר היה:
״אם אתה הולך בתור חייל פשוט - אל תלך; אם אתה הולך בתודעה של גנרל - לך״.
כלומר, אם אתה הולך תודעה עמוקה של שליחות, בראש ובראשונה כדי לעשות טוב בעולם, בין כאשר מדובר בטוב שבין אדם לחברו, ובין כאשר מדובר בחיזוק הקשר שבין החניכים שלך לאמונתם - לך בכוחך זה.
בדרך זו תלמד אט אט איך משפיעים על אנשים, עד כמה חשובה הדוגמה האישית שלך, עד כמה חשוב קודם כל להביט על הדברים הטובים הקיימים בחניכים שלך, מהי הדרך הטובה ביותר לרומם את עצמך ואותו, ועוד כהנה וכהנה. כל הסוגיות האלה כלל אינן פשוטות, ורק כשתתנסה בהן תוכל לראות עד כמה הדברים קשים ומסובכים, ומהי הדרך הטובה ביותר לעשות טוב בעולם.
אם יש בכוחך לעשות זאת - למן התנאים הראשוניים (לאהוב את החניכים; לראות את הטוב שבהם; לרצות לעשות אותם טובים ביותר), ועד המטרות היותר גבוהות - קדימה. זו שליחות.
אנחנו לא בוחרים את הציבור אלא פועלים בתוכו, ומנסים להיות שותפים בעשייה הטובה יותר.
ומותר לדבר על נושאים עניינים שהם לטובת העניין.
וגם, להתקדם בנושאים רוחניים רחבים, ולא למקד את כל יראת השמיים רק בשאלה כיצד לדבר עם בנות.
אשמח לעזור.
כל טוב