שאלה
למדנו שהמשימה העיקרית בליל הסדר היא לתת חוויה.
הבן שהכי מתקשה בקבלת החוויה כמו שצריך הוא הבן החכם העוסק בשאלות של איך – לכן מצמידים לו את הבן הרשע העוסק בשאלות של מה הסיבה.
התחלנו את סיפורו של רבי נחמן מברסלב "על חכם ותם" וקראנולקרוא על חיפוש החכם אחר מקצוע ושאלותיו למעסיקיו הסוחרים.
נמשיך את הסיפור...
*
"[הלך איתם (=עם הסוחרים) לוורשה ושימש אותם מאוד על הדרך. בבואו לוורשה מאחר שהיה בר הבנה יישב עצמו (=חשב) 'מאחר אני כבר בוורשה – למה לי להישאר עם אלו? אולי יש מקום טוב מהם, אלך ואבקש ואראה']".
מצד אחד: לא כדאי להיות "תקוע" במקום כלשהו כל החיים וצריך לפעמים לבדוק איך אפשר להתפתח ולהתעלות.
מצד שני: ה[ניסוח] של שאלת החכם הוא הבעייתי.
זה לא שהוא אומר "לא טוב לי כאן – אני אלך למקום טוב", הוא שואל [אולי]...
תמיד אפשר להגיד "אולי", זאת [שאלה נכונה]! השכל אחראי עליה וזה מצוין, לפעמים טוב להטיל ספק, דוגמה בולטת היא המדע המתפתח.
אבל יש מקרים שלמרות שהשאלה "אולי" נכונה מאוד – היא הרסנית ביותר!
[דוגמה]: בחור ובחורה נפגשים מספר פגישות למטרת נישואין, ממש מדמיינים את עצמם כל רגע עומדים בחופה, ואז מגיעה השאלה "[אולי יש מישהו/מישהי יותר טוב/ה בשבילי?]".
ה"אולי" פוגע בחוויות.
כשעוסקים בדברים מהותיים השאלה "אולי" עצמה היא הרסנית.
יכול להיות שהחכם לא ימצא עבודה טובה יותר מאשר העבודה עם אותם סוחרים...
"[והלך בשוק והתחיל לדרוש ולחקור באנשים שהביאוהו ואם יש טוב מהם, ואמרו לו שאנשים אלו הגונים וישרים וטוב להיות אצלם – אך המשא ומתן שלהם הוא למרחקים מאוד]".
נכון, יש קושי וצריך להתאמץ במסעות אך אנשים אלה טובים הגונים וישרים! יש פלוסים! אבל לחכם קשה עם טווחים ארוכים...
השכל רוצה להבין את הכול [כאן ועכשיו]!!!
וכשחושבים – הכול מגיע בבת אחת.
[דוגמה]: אדם חושב על משימת החיים, הקמת בית נאמן בישראל!
השכל מחשב במהירות – צריך למצוא את החצי השני ולהתחתן, אחר כך להקים משפחה עם ילדים שזוכים לחינוך הכי טוב, בצד גם למצוא עבודה מתאימה ולקנות בית עם משכנתא...
זאת נראית מלאכה ענקית שאין מצב שהאדם יעשה אותה!
אבל אדם המשתמש ב"חוכמת ה[לב]" של התם ומרגיע את עצמו, מבין שהכול יבוא באיטיות, מתפלל שהקב"ה יעזור...
קשה לשכל להסתדר עם דבר