שאלה
כידוע מוצרים הנחשבים חמץ גמור יש להשמיד לפני הפסח והמכירה לא עוזרת בנושא. אם כך מדוע החנויות והרשתות הגדולות מספיקה להם מכירה? מדוע בעלי החנויות, העשירים, חסים על ממונם, ואילו על העם הפשוט חלים דינים אחרים? אודה אם כבוד הרב ינמק את תשובתו במקורות לתשובה?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך
מנהג מכירת חמץ הוא רק לשעת הדחק - עיין בסיפור על רבן גמליאל שהיה בספינה והתעכב.
לפני כמה מאות שנים, כאשר המסחר הפך להיות גדול ובכמויות גדולות - הנהיגו מכירת חמץ לסוחרים בלבד.
גם מפני שהם מעונינים למכור ולכן הם מוכרים בלב שלם - הרי הוא מיועד למכירה ואין זה משנה למי מוכרים אותו (ואם זה לא בתנאי כאלו הרי שלא ברור אם המכירה חלה).
ברור שהם מוכרים אותו לנוכרי במחיר הסיטונאי ואך ורק כדי [למנוע הפסד מרובה].
[בכל מקרה] לכל אחד, עשיר ועני, [מצווה לשרוף את החמץ] ולא למכור.
[כל מצווה עולה כסף כמו לקנות אתרוג וכד' וכך גם עולה לקנות מצות לליל הסדר (היא חייבת להיות שלך) וכך גם עולה מצוות שריפת חמץ.
מי שמנוסה ואינו סוחר - מגיע לימים אלו ללא חמץ כלל.
לעיון נוסף - המועדים בהלכה של הרב זווין זצ"ל
חג כשר ושמח דוד לוי
098987548