שאלה
ליל הסדר עם כל מה שכלול בו מסתובב סביב הבנים:
אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, אחד שאינו יודע לשאול, ויש מציינים אפילו בן חמישי – כולם באים לשולחן הסדר.
ההגדה אומרת לנו להתייחס לכל בן בפני עצמו, אך גם לזכור שכולם בניו ולא להפלות ביניהם.
התורה וחכמים פועלים במטרה שבלילה הזה המסר יעבור לכל אחד מהילדים. שהחוויה המהותית והקיומית של יציאת עם ישראל מאב לבן – תיעשה בכמעט בכל דרך אפשרית.
אוכל מיוחד, שירים, הצגות ועוד... והמטרה העיקרית היא להביא אותנו למקום של חוויה – [לא של ידע].
מהי מטרת החוויה?
שבערב יציאת מצרים אנחנו [נהיה שם].
נחווה את היציאה ממצרים בעצמנו.
בחלק מבתי הקולנוע המפורסמים בעולם משודרים סרטי תלת מימד מיוחדים.
לא רק שמדמיינים שאנחנו בתוך הסרט בעזרת המשקפיים המיוחדות, אלא גם הכיסאות באולם הקולנוע זזים בהתאם לסרט המשודר ואפשר גם [להרגיש] כאילו אנחנו שם בעזרת אפקטים מיוחדים. לדוגמה, אם משודר בסרט מקום קר – הצופים יתקררו.
יוצאים מהסרט עם "חוויה בלתי נשכחת" וממליצים לחברים.
ניקח דוגמה אחרת. אנחנו שומעים, קוראים, צופים בסרט על אנשים עיוורים ועל עיוורון או אולי לפעמים פוגשים עיוורים במקומות שונים.
אבל רק כשאנחנו חווים את "[דיאלוג] בחשכה" אנחנו באמת מבינים במיעוט על החוויות היומיומיות של העיוור.
ילדים הם יותר רכים ומלאי דמיון ולהם יש את היכולת הכי גדולה לחוות חוויות. עלינו, הבוגרים, מוטל התפקיד לתת להם את החוויות המתאימות והראויות.
בליל הסדר לא "נחנוק" את הילדים בדברי תורה עד שירצו לברוח אלא נשתתף איתם בחוויות.
יש משפחות שבקטעים בהם הילדים משתתפים עוברים לסלון במקום להידחק כל הזמן על הכיסאות – העיקר שיקשיבו.
*
ישנו גורם מרכזי שמפריע לנו לחוות חוויות עליו מדבר רבי נחמן מברסלב ב"[מעשה חכם ותם]".
גורם מפריע לשני החגים הצמודים – פסח ופורים להשיג את מטרתם. שם הגורם: [השכל]!
הבקשה היא לא שנפסיק ללמוד ו"ניטפש" חס וחלילה, אלא שנתגבר על ה[תסכול] ששולט.
במשל לחיינו: יש בספינה את הרב חובל שזה הרצון, ויש את מי ש[מתחרה] על ההגה, הנווט של הספינה, שזה השכל.
כל דבר השכל מנתח ומפרק לגורמים – וכך צריך להיות. אבל כל ידע שנכנס פנימה אלינו, החוויה שתבוא איתו תצא החוצה במוקדם או במאוחר (לכן התורה מצווה "ייראו לפניך כחדשים").
*
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו