הכרה בערך עצמי

שלום מוריה יקרה,

מה שלומך?

השאלות שלך תפסו אותי חזק. הלכתי אתן כמה זמן ועלו לי כמה מחשבות בנושא ואשמח לשתף אותך בהן. אך קודם כול קבלי התנצלות על העיכוב במתן התשובה. אנחנו באמת מנסים לעשות ככל יכולתנו.

באופן הפשוט, יש לנו מניעות חיצוניות והן מונעות ממנו לעשות את מה שאנחנו רוצים באמת. המניעות יכולות להיות מוחשיות: ילדים, משפחה, חברים, עבודה ולימודים, לדוגמה עומס לימוד מונע ממני להדריך כפי הייתי רוצה. אך המניעות יכולות להיות פנימיות: לחץ חברתי, קנאה, עצלות וכו´ ואז הקושי יהיה גדול יותר כי קשה יותר להתגבר על מידה בנפש מסתם קושי טכני.
איך אפשר לגלות מה המניעה שיש לי? להתבונן על עצמי ברגע שאני לא עושה משהו שאני רוצה ולחשוב מה מונע ממני לעשות את מה שאני רוצה? לפעמים טוב יותר ברגע שלאחר מעשה לחשוב עם עצמי מה היה שם? למה לא עשיתי את מה שרציתי? ולפי התשובה שעולה לך לנסות לעבוד על אותו דבר שמנע ממך להוציא לפועל את רצונך. למשל, שיקרתי לחברה שלי, אחשוב למה שיקרתי לה? מה מנע ממני לספר לה את האמת או לחלופין מה גרם לי לשקר לה?
הבירור הזה חשוב ומתאים לכל קושי שיש לנו. לברר בעצמנו עם עצמנו מה קשה לנו? למה קשה לנו? ומה יכול לגרום להוריד את הקושי? איך נצליח להתמודד אתו?

מעבר לבירור הזה, יש לנו סיבה אחת גדולה בדור שלנו המונעת מאתנו להוציא לפועל את רצוננו והוא הפחד מהכישלון. אנחנו מפחדים מהכישלון. אנחנו חוששים להסתכן שמא לא נצליח במשימתנו ולכן אנחנו לא מנסים בכלל. הפחד הזה מהכישלון נובע לרוב מהמחשבה בדיוק מהשאלה השנייה שלך – כי אז מה זה אומר עלינו? אם לא נצליח יכול להיות שאין לנו ערך עצמי? אנחנו הרבה פעמים מגדירים את עצמנו על פי ההצלחות שלנו או הכישלונות שלנו אך לא נכון להגדיר אותנו כך. מפני שלאדם יש ערך בפני עצמו, יש לו תכונות טובות ופחות טובות, יש לו מחשבות ורעיונות משלו, יש לו כוחות מיוחדים לו והם מגדירים אותו. לא מבחן התוצאה מגדיר אותו מכיוון שיכולות להיות אלפי סיבות שמנעו ממנו להצליח או להיכשל ולכן לא נכון להסתכל על מבחן התוצאה. אני יכולה להצליח או להיכשל במבחן רק מפני שהיה מבחן קל במיוחד ולא מפני התכוננתי אליו היטב.

שמעתי השבוע את הרב אלישע וישליצקי מדבר על כך שבאדם המודרני יש סתירה. מצד אחד, הוא רוצה מאוד להצליח אך מצד שני, הוא לחוץ מאוד להצליח. וכך מרוב שהאדם עסוק בתוצאות, הוא לחוץ ומכווץ ולא נותן לעצמו מקום לפעול כפי שהיה רוצה.
ה´ לא הפקיד בידינו את מפתח הלחץ ואת מפתח התוצאות אלא את מפתח ההשתדלות ולכן העיסוק בתוצאות הוא החמצת העמל וזה לא מה שה´ רוצה מאתנו. ה´ לא בודק כמה התפללתי אלא האם ניסיתי להתפלל בכוונה? מה עשיתי בשביל להתפלל בכוונה? אפשר לומר אפילו שאם היינו משוחררים ממבחן התוצאה, היינו עמלים באמת ואולי גם משיגים את מבוקשנו.

אני מקווה שהעניינים שהעלינו כאן ענו בצורה זו או אחרת על שאלותייך. את מוזמנת לחשוב עם עצמך ולפתח בעצמך את העניינים הגדולים הללו. הדברים רק מעט שבמעט ונועדו לפתוח פתח נוסף בהתבוננות על הנושא. מוזמנת תמיד להוסיף, לשאול ולהקשות בעניין הזה ובכל עניין אחר במייל או באתר.


המון הצלחה ושאי ברכה בכל מעשייך ורצונותייך.

כל טוב,
רינת rinathaber@gmail.com.