שאלה
שלום
רציתי לשאול שאלה בנוגע לפרקי אבות פרק ב משנה י"א-
"רבי יהושע אומר, עין רעה, ויצר הרע, ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם".
אני מבינה למה עין רעה, או שנאת הבריות מוציאים את האדם מן העולם, אבל מדוע יצר הרע מוציא את האדם מן העולם?? הרי זוהי אינה אשמתו של האדם על כך שנולד עם יצר הרע. כל אדם נולד עם יצר הרע וזה לא תלוי בו!
אשמח לדעת למה כתוב כך.
תודה
תשובה
שלום
כוונת הימרא כאשר האדם הולך בדרכים הללו, ולא עצם קיומם בפוטנציאל
כל טוב