שאלה
******אבי 16/03******
שלום. בחוזי שכירות בדר""כ יש סעיף שמדבר על הפרת הסכם ופיצויים הכוללים ריבית על סכום התשלומים במידה ולא שולמו בזמן. הסעיף בדר""כ רלוונטי הן להפרות של השוכר והן של המשכיר.
השאלה:
1. האם אדם שומר מצוות שמשכיר דירה לאדם אחר מחוייב בהסרת סעיף זה?
2. אם התשובה היא כן, האם במידה והמשכיר יודע שהוא בפועל לא מעוניין לקחת ריבית בגלל התורה, אך מעוניין שהסעיף יישאר בחוזה כדי שהשוכר לא יזלזל בתשלום החובות בחזרה כלפי המשכיר, אך בפועל בעת התשלום המשכיר לא יבקש את הריבית. האם זה מותר?
3. אם אדם דתי שוכר ממשכיר חילוני דירה, והמשכיר החילוני מכניס סעיף כזה ולא מוכן לוותר עליו מה עושים?
4. לגבי סעיף 3, נניח שבחוזה שכירות יהיה כתוב שאר המשכיר יקח ריבית והשוכר לא יקח ריבית כיוון שהשוכר שומר מצוות, האם זה בסדר? כיוון שכאילו השוכר גורם למשכיר לעשות עברה בחוזה מסוג זה. אני רואה את זה כמו שאדם דתי מזמין אדם חילוני לבוא אליו בשבת, והחילוני יגיע בשבת באוטו אך הדתי עצמו לא עשה עברה בעצמו, אלא בעקיפין על חברו החילוני.
תשובה
שלום
א. יש להשמיטו
ב. יש להשמיטו גם במקרה זה
ג. מוצאים פתרון ללא הסעיף, וכגון שמגביהים את הקרן מעט ללא קשר לחריגות או תלות בהן, משום שיש יותר סיכון
ד. זה אינו בסדר, וגם בעניין שבת הדבר מותר רק לחלק מהפוסקים. וגם לשיטתם, הוא רק אם סידר לו מקום לינה מראש והזמינו לשבת, ולא במכשילו בבירור
כל טוב