שאלה
ההלכה אומרת שהעבד שהגיע הזמן שלו לצאת לחופשי והוא לא רוצה לצאת לחופשי, כאשר מיסתיימת תקופת העבדות שלו, לוקחים אותו אל המזוזה ורוצעים את אוזנו ואומרים: האוזן אשר שמעה בהר סיני לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני. ולמרות זאת הוא בחר שיהיה לו אדון נוסף עבר עברה.
מדוע אותה אוזן ששמעה גם הלכות אחרות כמו: לא תיגנוב, לא תחמוד וכ'ו... לא רוצעים אותה כאשר אותו אדם עובר על אותם עברות שאותה אוזן שמעה בהר סיני?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
תחילה יש להדגיש: איננו יודעים בוודאות את טעמי המצוות. טעמי המצוות הם השערות שלנו אודות תכלית המצווה.
המדרש מביא טעם למצווה זו בהתייחס לכך שהעבד לא עובר עבירה אלא עושה מעשה מותר: אין איסור לבקש להיות עבד עולם.
המדרש טוען שיש מעשים שאינם ברוח התורה ולמרות זאת לא אסרו אותם.
הדוגמאות שעליהם אתה שואל אלו מעשים אסורים בפרוש:
לא תגנוב; לא תחמוד...
לכן אין צורך לרצוע בהם את האוזן.