איך יוצרים ביקורת בונה

שלום לך שואלת יקרה,
מקסים לראות את האכפתיות כלפי חברתך, ואת התחושה כי אכן לא פשוט בכלל לעזור לחברה להכיר במגרעה שלה. חברים טובים יודעים לומר לנו מתוך דאגה גם דברים קשים.
אחת המצוות שיותר קשה לקיים היא 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ', החובה לספר לחברה שאנחנו שמים לב למעשה רע שהיא עשתה – דורשת רגישות ומחשבה רבה.
כבני אדם, אנחנו שואפים לרוב להיות טובים ומעוניינים לחשוב על עצמנו מחשבות טובות. כאשר מישהו בא ומוכיח אותנו, הוא גורם לנו להבין כי אנחנו לא טובים כפי שחשבנו. וזה כואב. מאוד.
ואם מישהו מכאיב לנו, מה התגובה הטבעית? לגרום לו להפסיק. במקרה שלנו, הנטייה היא להשליך מעלינו את הביקורת שנאמרה ולא להתייחס אליה, פשוט כדי שיפסיק לכאוב. ואולי אפילו נתקוף חזרה את זה שניסה להעביר לנו ביקורת.

• לעזור לקבל

ועדיין עומדת השאלה, איך אפשר לבנות ביקורת שתוכל לסייע לזה שיקבל אותה, ביקורת שתוכל להישמע. הרמב"ם (הלכות דעות ו, ז) כתב כמה הדרכות בעניין, ונוסיף אליהן עוד כמה משלנו. קודם כול, הוא ממליץ לדבר עם החברה בארבע עיניים, באחד על אחד, כי ליד אנשים אחרים – הרבה יותר פוגע שאומרים לנו שלא היינו בסדר. חוץ מזה, בגלל שביקורת מכאיבה, צריך לדבר ב'לשון רכה', בעדינות וחמלה, ולהדגיש לחברה שאנחנו רוצים בטובתה ועושים את זה בשבילה (כאן גם צריך לוודא בתוכֵנו שהרצון שלנו להוכיח נובע מהדאגה ולא מתוך שאיפה להתנשא או לפגוע).
כדי שיהיה לחברה קל יותר להקשיב ולהיפתח, נכון לפתוח בדברים טובים ולומר לה שאת מעריכה אותה כאדם ולתת דוגמאות לתכונות טובות שלה. אחר כך תוכלי לספר לה על הבעיה שאת ראית, ואת חושבת שלטובתה כדאי לה לשים לב לכך. ולקראת הסיום, טוב לחזור לדבר על החיובי או לומר שאת בטוחה שהיא מסוגלת להשתנות. עטיפת השלילי בחיובי, משקפת את המציאות השלמה והמורכבת בצורה מדויקת ומשכנעת יותר.
מלבד זאת, אם תספרי סיפור דומה על עצמך, הגיוני שהחברה תרגיש שאתן נמצאות בסירה אחת ואת רוצה שהיא תצליח. בייחוד, אם יש סוף טוב לסיפור, ואת מרגישה שהשתפרת ולמדת – הסיפור מסוגל גם להעניק תקווה ולחזק את הרצון להשתנות.
במהלך השיחה שלכן, שאלי את עצמך כיצד החברה מגיבה במהלך הביקורת שאת מעניקה לה – האם היא שומעת ומסוגלת להכיל אותה, מחווירה או מתמלאת זעם? שימי לב שאת אכן מצליחה לדבר אל ליבה, ואם תראי שהיא לא מקבלת את דברייך בצורה טובה – הפסיקי. איננו רוצים לבייש או לפגוע, ולכן צריך לדעת גם לסגת.

• הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ

קבלת ביקורת והכרת הפגמים שלנו, היא סלילת דרך אל תשובה ושיפור. במשלי נאמר שהחכם אוהב את מי שמוכיח אותו "הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ" (ט, ח), מפני שהחכם יודע שלאחר שמאירים את עיניו והוא רואה את חסרונותיו – זה אמנם כואב, אך זו גם הדרך לתקן אותם. מי שרוצה להתקדם ולהשתפר, מוכרח לגלות – בעצמו או בעזרת אחרים – במה הוא זקוק לשיפור ולעבודה אישית.
עם זאת, חשוב לזכור כי לרבים מאוד, מלאכת התיקון העצמי קשה ובשל כך הם מתקשים לקבל ביקורת. ר' טרפון אמר על אנשי דורו, כי הוא יתפלא אם ימצא אדם אחד שיידע לקבל תוכחה (ערכין טז, ב). רבי אלעזר בן עזריה השיב לו, כי הוא יתפלא "אם יש בדור הזה (אדם) שיודע להוכיח". חשוב ללמוד מדבריהם כי קשה לקבל ולהפנים ביקורת, וקשה לא פחות להעביר ביקורת בצורה שתתקבל ותוביל לבנייה ותיקון.

לסיכום, הרצון לסייע לאחרים להפוך לטובים יותר, הוא דבר חיובי ומעיד על כך שאת חברת-אמת. אך זכרי גם את הקושי הכרוך בביקורת, ולכן השתדלי להשתמש בכלי הנפלא הזה במשׂורה ובמידה, וגם כאשר את מוכיחה ומבקרת – התמקדי בדבר אחד הנראה כמשמעותי ביותר. היכולת להפנים ביקורת ולהפוך אותה לבונה, היא ברכה גדולה אך גם דורשת בגרות וכוחות נפש שאין לכל אחד בכל מצב.

חננאל
Hananel8@gmail.com