איך אני יודעת שה' אוהב אותי, למרות מה שאני עושה?

שלום חנה,


איזה יופי שזה מה שמעניין אותך ושאת בוחרת לשתף אותנו.

האהבה של ה´ אלינו היא אהבה עצמית שלא תלויה בשום דבר. בשום מעשה ובשום עמדה נפשית שלנו. שיהיה לך ברור: לא משנה מה חשבת, דברת , עשית, טעית או עברת ה´ תמיד אוהב אותך. אנחנו אומרים את המילים האלה כל יום בתפילה: "אהבה רבה אהבתנו ה´ אלוקינו חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו". לא אם, כאשר, כשנהיֶה משהו מסוים. ממש לא. האהבה הזאת עצמית וקיימת ושלמה ורק מחכה לנו שנגיע להרגיש אותה.

אלא מה? היצר הרע שלנו מת על המחשבות האלה. ככה הוא מתחיל לנצח. משכנע אותנו שאחרי שחטאנו אין לנו מה לבוא לפני ה´ ואין מה לדבר איתו וככה שערי הלב שלנו נסגרים לאט לאט ואנחנו לא מנסים אפילו להתקרב. גונזים את הגעגועים שלנו לה´ ומשליכים אותם בלי להבין שכל הדבר הזה הוא שקר אחד גדול, דמיון מתעתע, חיים בסרט.


"אהבתי אתכם אמר ה´" (מלאכי א, ב), והמלבי"ם מסביר שאהבת ה´ לעמו היא אהבה גמורה בלי שום תנאי אפילו לא מצד מעשה האבות. ועוד כותב הזוהר הקדוש בעניין: "אילו היו יודעים בני האדם את גודל האהבה שאוהב הקדוש ברוך הוא לישראל - היו שואגים ככפירים לרדוף אחריו" (זוהר חלק ב דף ה).

לכולנו יש נפילות. השאלה היא רק איך קמים מהן? איך יוצאים מהן יותר מחוברים לעצמנו? איך מעצבים תפיסה עצמית שעושה לנו טוב ולא מטלטלת אותנו באופן קבוע?

אל תפסיקי להיות במקום הנפלא הזה שאת נמצאת בו עכשיו. אל תפסיקי לרצות את ה´. אל תפסיקי להתגעגע אליו ,אל תפסיקי לבקש אמת ועד הסוף. שלא יהיה לך רפיון בעניין הזה בתוכך. הרצון הזה שלך הוא גדול מאוד ויקר מאוד בעיני ה´, ככה נבנים אנשים גדולים. ואנשים גדולים נבנים ממעשים קטנים וגם משאלות וחיפוש והרבה הקשבה פנימית.


ב"הצלחה ורק טוב
נועה, חברים מקשיבים