טבעת נישואין

שלום וברכה
יש סתירה בין העובדה שהטבעת ״שייכת לה״ ובין הרצון להתקדש כהלכה, והצורך שהטבעת תהיה שייכת לחתן.
היא יכולה להקנות את הטבעת לחתן בקניין גמור (ברמה שאם הוא ירצה למכור אותה למישהו - הוא רשאי), ואם היא אכן מקנה לו את הטבעת ברמה כזו של קניין - הוא יכול לקדש אותה בה. אולם אני חש שמדובר בסוג של ״עבודה על עצמה״, ולא ראוי ללכת בדרך זו.
נכון יותר להתקדש בטבעת שהחתן מעניק לה לאחר שרכש אותה מכספו.

כל טוב