דברי חול בחצר בית הכנסת

בס"ד
שלום רב,

החצר אינה נחשבת לבית כנסת ובית מדרש, אדרבא יצאו וידברו שם ולא בבית הכנסת ובית המדרש.

לענין דברים בטלים בבית המדרש:

בתי כנסיות ובתי מדרשות נקראים ''מקדש מעט'', שנאמר, ואהי להם למקדש מעט-אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ויש בהם קדושה. ולכן ראוי להזהר מאד בכבודם, ולנקותם היטב. ולשבת שם באימה וביראה, ולהדליק בהם נר תמיד לכבוד. [ילקוט יוסף, הלכות ביהכ''נ וקרה''ת עמוד רלה].

בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגים בהם שחוק וקלות ראש, ואותם הנוהגים שם שחוק וקלות ראש עליהם נאמר, מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי...

ואין משיחין בבית המדרש אלא בדברי תורה, שקדושת בית המדרש חמורה יותר מקדושת בית הכנסת. ואפילו מי שנתעטש אין אומרים לו רפואה (אסותא) בבית המדרש, ואין צריך לומר בשעת הלימוד. כי המפסיק מלימודו לשיחה בטלה מאכילין אותו גחלי רתמים, שנאמר (איוב ל)''הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם'', (המפסיקים באמצע לימוד התורה שנכתבה בלוחות. רש''י).

מתוך
http://www.dat-rehovot.co.il/מחלקות-המועצה-הדתית/בתי-כנסת/item/83-קדושת-בית-הכנסת.html