קשיים בצבא

שאלה

שלום כבוד הרב ..

אני בת 18 יש לי 2 אחיות גדולות אמי מורה ואבי נפטר כשהייתי כשנתיים . אמי התחנה בשנית עם אדם טוב ונפלא צדיק שאני אוהבת נורא . לאחר שאבי נפטר הייתי גרה אצל סבי וסבתי שעברו לגור מולנו על מנת לתת עזרה לאמי בטיפול בי . הם היו כמו ההורים שלי וכשעליתי לכיתה א הם נהרגו בתאונת דרכים .

עם השנים התפתחה אצלי מעין מחלה נפשית שנקרת ocd זו הפרעה טורדנית כפייתית .

טופלתי אצל פסיכיאטר במשך 3 שנים מגיל 14 ולאחר מכן הפסקתי את הטיפול כי הרגשתי יותר טוב..

כיום אני משרתת בצבא . ( האמת שרציתי לעשות שירות לאומי אבל משפחתי שכנעו אותי לעשות צבא ) .

אני עושה יומיות חוזרת בכל יום לבית לא מאוחר . ובכל זאת אני מרגישה תחושה כל כך נוראית .. בכל פעם שאני כאילו במסגרת של עבודה ולא נמצאת עם המשפחה וכאילו אני כל הזמן מתגעגעת אליהם כשאני הולכת בבוקר . אני מרגישה תחושה נוראית שכל היום אני רק מתאפקת שלא לבכות ..

נורא קשה לי והאמת שלא פעם חשבתי לעזוה את הצבא .. אבל מבחינת המשפחה שלי וגם המשפחה המורחבת אני יודעת שלא יקבלו את זה טוב ויגידו לי שלא אתקבל לשום עבודה בעתיד .. אני גם לא יודעת אם כשאצא אסתדר ביכלל במקום אחר כמו שירות לאומי או עבודה כלשהי ואולי אף ארגיש אותו הדבר . אני לא יודעת כיצד אוכל להמשיך אני לא יודעת מה לעשות .. אני לפעמים מסתכלת על בנות שיש להן משפחה בגיל צעיר עם ילדים ואני נורא מקנאה למרות שאני יודעת שיהיה להם קשה מבחינה כלכלית ואולי כי לא למדו ולא עשו צבא או שירות לאומי לא יוכלו למצוא עבודה טובה בעתיד .. אני מתוסכלת נורא ולא יודעת מה לעשות אני מאוד התקרבתי לדת ומשתדלת להתפלל תפילת שחרית כל בוקר ולהתקרב לשם ולשמוע הרצאות של רבנים .. אני לא יודעת מה לעשות ואני מתחננת בפני הרב שיעזור לי .. שיגיד לי מה עלי לעשות .. תודה מראש ..

תשובה