שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב שרלו!
זה האיסורים של רבנו גרשום הגולה
(11) איסור יציאה מבית-הכנסת לאחר תחילת התפילה, אם המניין מצומצם הוא.
(12) איסור לשאת שתי נשים.
(13) איסור לגרש אישה בעל כורחה.
(14) איסור קריאה במכתב ששלח אדם אחר לחברו.
(15) איסור שכירת בית של גוי, שהושכר לישראל, בלא רשותו של האחרון (עד מלאת שנה לעזיבתו).
(16) איסור להזכיר לאנוסים שחזרו ליהדות את עברם (במקורות מעטים בלבד).
מאיפה יש לו את הזכות לאסור דברים כאלה ולגרום לאנשים לאמין
בדברים האלה שאסור לעשות ולהכניס את זה לדת הוא לא כתב את התנ"ך מי נתן לו את האישור?
בסופו של דבר זה לא אותו דת
וכל רב גדול מוסיף חוקים לדת כאילו הוא ה'.
תשובה
שלום וברכה
שלום וברכה
אני מצטער על העיכוב בתשובה. לא את כל מה שחשוב אני מספיק לעשות.
רבינו גרשום מאור הגולה, וחכמים אחרים, לא פעלו מכוח הזכות שלהם.
הם פעלו מכוח החובה שלהם.
החובה שמוטלת על חכמים היא לדאוג כי קיום התורה יהיה לברכה ולא לקללה.
ואם אנשים מגרשים נשים בעל כורחם - זה לקללה;
ואם אדם נושא אישה אחרת על אשתו - זה לקללה;
ואם אדם פותח מכתבים של מישהו אחר - זה לקללה;
וכן על זה הדרך.
על כן, רבינו גרשום תקן את התקנות האלה, כפי שחכמים רבים תקנו לאורך הדורות.
ואתה צודק, שכמובן אסור לו לומר שהתורה כתבה את זה, כי הוא היה עובר על איסור ״בל תוסיף״.
ועל כן, הוא לא טען שהתורה כתבה את זה, אלא שהתורה הסמיכה את חכמים וחייבה אותם לדאוג למימוש הטוב של התורה, ומכוח זה הוא תיקן את התקנות האלה.
כל טוב