לא התיחסתי אליו מספיק טוב ועכשיו הוא כבר לא בחיים

שלום לך יקרה,

אני משתתפת בצערך. לא קל שמישהו מהסביבה שלנו נפטר, גם אם לא היינו קרובים אליו, במיוחד בגילאים צעירים. כמו כן, אני מבינה את ההרגשה שלך. את אומרת ´הייתי לא נחמדה, לא נעים לי עם זה, חטאתי, איך אפשר לכפר?´.
אנחנו לא יודעים חשבונות שמים ואני לא יודעת הביא אותך להתנהג באופן כזה שעכשיו את לא מרגישה טוב כלפיו, אם כי אני גם קוראת שכשפגשת אותו התייחסת אליו באופן נעים ושוחחת איתו. יתרה מזו, אני לא באה לשכנע אותך שאת בסדר, משום שעם הרגשות לא מתווכחים ולא משכנעים שההרגשה לא בסדר כי זו ההרגשה שלך ומי אני או כל אחד אחר שיאמר לך שאת לא מרגישה נכון.

אז מה אפשר לעשות עם ההרגשה הזו הלא נעימה?
[להרבות טוב.]
אם את חושבת שעשית משהו לא טוב, אז הפתרון הוא להרבות בטוב. לחפש משהו שיעשה טוב בעולם. אם החסרתי טוב בעולם אז ארבה טוב בעולם במקום הטוב שהחסרתי. זה יכול התנדבות המתאימה לך, לעזור בבית יותר, לעזור קבוע למישהו מהלימודים או מהאזור מגורים שלך, להיות נחמדה יותר לסובבים אותך. כל דבר שיעשה טוב לאחרים וכמובן גם לך. אם יעזור לך יותר את יכולה לחשוב בלבך שאת עושה את הטוב הזה לעילוי נשמת הילד שנפטר, כך תעשי אתו מעט חסד ותעלי את נשמתו גבוה יותר.
אין משמעות בחיטוט והתעמקות במה שעשית או במה שלא עשית כלפי אותו ילד, אלא יש משמעות ללמוד ממה שהיה הלאה. בכלל בחיים, לא כדאי לשקוע בחטאי העבר אלא ללמוד מהם. להתבונן מה לא עשיתי נכון ומה הייתי יכולה לעשות טוב יותר, להסיק מסקנות ולהמשיך הלאה עם המסקנות הללו.

מקווה שהדברים שהעלינו כאן יסייעו בהתמודדות הזו.
מוזמנת לשתף, לשאול ולהגיב במייל שלי או באתר שלנו.


בהצלחה רבה!
הרבה שמחה וטוב,
רינת rinathaber@gmail.com .