שאלה
אני בת 22 יוצאת עם בחור עם רקע חרדי בן 25 שחברה שלי שהיא אחותו שידכה בנינו, אני מכירה אותו כמעט שנה ורק לאחרונה התחלנו לצאת ממש רציני,
ההורים שלי לא אוהבים אותו על סמך נתונים יבשים , משום שהוא לא מלומד ולא בן העדה, ועדין לא פגשו אותו אישית.
מבחינה דתית הוא מה שתמיד רציתי וגם מבחינה השקפתית אנחנו כמעט באותו ראש,
השאלה היא מה לעשות בשביל שההורים שלי יסכימו לקבל אותו ?
והאם זה בכלל נכון להתעקש עליו למרות שהוא 'מסומן' אצלם ?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מבחינה הלכתית אין לך מחוייבות לציית להורים שלך.
כמעט לכל הדעות, מצוות כיבוד הורים אינה קשורה לדברים כאלה: חתן, מקצוע, מקום מגורים, לימודים וכד' ענייני החיים הפרטיים של הבן או הבת.
אני מציע לך לא להלחם בהורים אלא להסביר להם בעדינות ובאדיבות שקשה כיום למצוא זיווג.
תספרי להם על הרווקות בנות ה - 30 שאת מכירה...
האם הם יכולים להבטיח לך שתמצאי זווג אחר שיתאים להם יותר?
מי ערב להם שהם לא מאמללים אותך לכל החיים?
את צריכה לתאר להם את כל היתרונות של המיועד, להסביר להם ולהמחיש להם עד כמה את מעוניינת להתחתן אתו, עד כמה את אוהבת אותו.
בהמשך תציעי להם לפגוש אותו כדי להתרשם ממנו.
ברוב המקרים כאשר ההורים רואים שהבת נחושה בדעתה הם משתכנעים ומסכימים.
מברך אותך בהצלחה ובבנין בית נאמן בישראל.