למה ה' לא נותן מה שצריך ומחכה שנתפלל?

לק"י

שלום לך!
שתי השאלות הללו הן שאלות מעולות שבאמת נוגעות האחת בשניה, אבל גם במובן מסוים שונות.
בתפילה שלנו אנו באמת מתפללים על הצרכים שלנו, ולתוך התפילה אנו גם יוצקים את הכוונות שלנו.
בכוונות הללו יש לא מעט יחס סובייקטיבי.
מההכוונה?
לא פעם אנחנו חושבים על מה שאנחנו רוצים, או יותר נכון מה שאנחנו חושבים שאנחנו חושבים שצריכים.
קצת מורכב, אז אולי שווה לקרוא את המשפט האחרון פעמיים לוודא שזה הובן.
אנחנו לא יודעים מה הצרכים שלנו ומה אנחנו צריכים, אבל מתוך המקום שלנו אנחנו כן מבקשים על זה.
מי שכן יודע זה הקב"ה, שהוא בעל הידיעה של כל מה שקרה, קורה ויקרה.
הנתון הזה קצת הופך את השאלה למורכבת, כי אם כן אז למה לבקש אם בכלל מבקשים על משהו שאולי חלילה לא טוב לבקש עליו?
כשאנחנו מתפללים, אנחנו עושים פעולה מעניינת של חיפוש עצמי ומגלים את הרצון שלנו.
גם מתחת הרצון הזה יש עוד רצון, וזה החלק האדיר בתפילה – החיבור לצד הנשמה שבנו, נשמה שהיא חלק אלוק ממעל.
יותר מאשר שהתפילה היא בקשה מה´, שגם ככה יודע הכל, היא בעיקר פונה אלינו ומחזקת את הקשר שלנו עם הקב"ה.
היא מחזקת את הקשר שלנו עם הרצון שלנו.
זה חלק מההשגחה – לא רק השגחה על מילוי הרצונות שלנו (האובייקטיביים), אלא השגחה שנכיר בזה.
ובינינו, הרצון שיש מתחת לרצונות הסובייקטיביים שלנו הוא גם הרצון של הרצון האובייקטיבי.
אני יודע שהתשובה הזו טיפה מורכבת, אבל אני חושב שהיא נותנת כיוון של תשובה לשאלות הנפלאות שלך.
אם את מרגישה שהיא טיפה גבוה, לא מובנת או שאת רוצה להעמיק בזה עוד, כמו גם שאלות אחרות, תרגישי בנח לפנות ולשאול,
נתנאל
netanelweil@gmail.com