שאלה
בס"ד
לכבוד הרב שלום וברכה!
המציאות היא מורכבת יש בה הכרח להעמיק בתכני היהדות ולהציב באר מים חיים למחפשים את הדרך מלבד הקיום העצמי שלה אך האם אין בהיותנו עדיין נסמכים על מקורות אבותינו לא כלום חוץ מחבורה של אידאליסטים עיוורים וחסרי הבנה במציאות? האם ההישענות שלנו על אבותינו )(לא במסורת מסורת ברור שצריך אלא בדרך עצמה האם זה נכון? למה להילחם בפוסטמודרניזם אם אפשר לצרף את הניצוצות שטמונים בו בדת? לדוגמא למה לא להעיז ולשנות את הדרך הליטאית הישנה של לימוד הגמרא ולהעיז לעשות משהו חדשני שמתאים לצורת המחשבה היום הלימוד גמרא בישבה הוא גיבוב עלוב של מילים חסרי תוכן (אני לא מדבר על בני רבנים או דוסים שחיים בבועת החיים שלהם הם מעוצבים בצורה עדרית וסביר להניח שיחטפו סתירה בפגישה עם החיים אלא אם כן הם ימשיכו בצורת הבועה שלאט לאט מתפוצצת )למה לא לקשר אותם למחשבת התלמידים לקשר לחיים של התלמידים דרך עיון בחיים ובמחר התורני מדעי פילוסופי שיביא מרווה לצמא הדור שלנו חושב והוא צריך שיעזרו לו לחשוב האם זה לא יהיה טוב להופיע חידוש מחשבתי במסכת היהדות?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני דוחה בהחלטיות את המשפטים השליליים שלך אודות לימוד תורה בישיבות (ציטוט):
"היום הלימוד גמרא בישיבה הוא גיבוב עלוב של מילים חסרי תוכן (אני לא מדבר על בני רבנים או דוסים שחיים בבועת החיים שלהם הם מעוצבים בצורה עדרית וסביר להניח שיחטפו סתירה בפגישה עם החיים אלא אם כן הם ימשיכו בצורת הבועה שלאט לאט מתפוצצת)".
תכן הדברים שלך אינו נכון וצורת ההתבטאות אינה הולמת. גם אם אינך מסכים עם דרך לימוד אין סיבה שתבזה ותשפיל את הדרך ואת הלומדים בה.
סגנון כזה מעיד לצערי, עדות לא טובה עליך...
עם שאר דבריך אני בהחלט מסכים. אם כי אין צורך לבטל דברים קיימים כדי לאפשר דברים נוספים: יש מקום למסלולים שונים ומגוונים בלימוד תורה והם קיימים. יש כיום ישיבות ומסגרות לימוד תורה שמביאות לידי ביטוי הרבה דרכי חשיבה: ישיבות חסידיות, מכינות קדם צבאיות ועוד ועוד.
אני מוצא שעורים תורניים שיש בהם התמודדות מגוונת עם כל הרעיונות המודרניים כולל רעיונות פוסט מודרניים כמו בשעורים ובספרים של הרב שג"ר זצ"ל.