שאלה
שלום רב,
בהינתן שה"תוכנית האלוקית האופטימאלית" עבור האנושות הייתה שאדם הראשון לא יחטא, אזי האם ליהדות ישנה איזשהו שמץ של תשובה איך ההיסטוריה האנושית הייתה אמורה, פחות או יותר, להתפתח תחת תסריט מושלם זה?
האם האנושות הייתה מתחלקת בכל מקרה לעמים - למרות שהן העולם נברא והן כל האנושות עד דור הפלגה דיברו - בלשון הקודש? האם היינו מגיעים ב"קפיצה אחת גדולה" תוך דילוג של כל אלפי שנים אלו - ישירות ל"ימות המשיח" (למרות שבמצב האידיאלי אין כביכול ממה "להיגאל")?
כמו כן, שאלת מיליון ה-$ - האם היהדות יודעת, לערך לפחות, להמשיג לנו האם ועד כמה ישנו שוני פיזי/ביולוגי בין האנושות כפי שאנו מכירים אותה כיום, לבין מאפייניו הפיזיים/ביולוגיים שידועים לנו מהתורה לגבי אדם הראשון?
אשמח מאוד לקבל איזשהו שמץ של פרספקטיבה לגבי תשובת היהדות בנידון.
תודה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הרמב"ן מסביר שגן עדן הוא המקום שנועד לבני האדם. הגרוש מגן עדן הטיל משימת תיקון על האנושות כדי לאפשר את השיבה לשם. משימה זו עברה לאחריות של עם ישראל, לשוב ולתקן את עצמו ולהמשיך ולתקן את העולם עד אשר נזכה לחזור לגן עדן.
זו המשמעות של הגאולה והתקווה לימות המשיח, לחיי העולם הבא ולתחיית המתים. שנחזור למציאות שקדמה לחטא אדם וחווה - המציאות של חיי נצח בגן עדן.
לגבי המאפיינים הפיזיים ביולוגיים: לדעת הרמב"ם, אנחנו עסוקים ברדיפה אחרי הנאות הגוף, מתוך כך אנחנו מזיקים לעצמנו. הרמב"ם מבדיל בין ה-'מהנה' וה-'מועיל'. הבהמה רודפת אחרי הנאות הגוף, האדם אמור לרדוף אחרי תועלת הגוף = שמירה על אורחות חיים מתוקנים. אבל רוב האנושות נוהגת כבהמה ומתוך כך יש בעולם הרבה מחלות גוף ומצוקות נפש.
כשאדם חי חיי מאוזנים רגשית וגופנית הוא יכול לזכות בבריאות טובה. אבל האדם מזניח ומזיק לגופו באורחות החיים התאוותניים שלו.
הרמב"ם טוען שהאדם מטבעו הוא בריא וחזק.