שאלה
שלום רב כבוד הרב
אני מעוניין לדעת כמה דברים
1) אם נגיד אדם שמאמין כל חייו בבורא עולם והוא כל הזמן מודה לו ומשבח את שמו כל יום ועושה את מצוותיו ופעם אחת פגם בבריתו אבל תיקן את החטא ובאיזה שהו שלב בחייו הוא נקלע למצב של מלחמה מול היצר הטוב נגד היצר הרע במחשבותיו ופתאום היצר הרע משום מה ניצח אותו וגרם לו לקלל את בורא עולם בלי שום סיבה מבלי שהוא רצה שיקרה בכוונה למרות שהוא יודע על החילול והיה מאמין כל חייו בו אז מה הוא נחשב שהוא חילל את שמו של בורא עולם ומה זה יכול לעשות לו ??
2) ואילו תיקונים אפשריים אפשר לעשות ולתקן את החטא הנוראי הזה ?
3) והשאלה האחרונה האם המקווה יכול לעזור לתקן ולכפר על החטא?
אשמח לתשובה ממך אני קצת פשוט בחששות ואני ממש מפחד וכל המכתב זה קשור עליי אני פשוט נקלעתי לסיטואציה הזאת ואני לא יודע מה לעשות ואני לא רוצה חיות את חיי בפחד וחששות וסליחה על כל המכתב הארוך שכתבתי לך
תודה מראש :)
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אתה יכול להרגע!
אתה מרגיש שהמעשה נעשה ברגע מסוים כשהיצר הרע כאילו השתלט עליך. המעשה הזה לא מבטא את האמת שלך אלא בא מתוך רגע של חולשה.
בהלכה מצב כזה נקרא 'מומר לתיאבון' הוא לא חוטא מתוך עקרון אלא מתוך חולשה.
בהלכות תשובה פרק ג' הרמב"ם מדגיש שהמומר החמור הוא שעושה מעשהו כדי להכעיס - שזה עקרון אצלו, במקרה שלך - זו הייתה חולשה רגעית, זו לא הדרך הקבועה שלך - יש בכך הרגעה גדולה.
התיקון הוא: תשובה.
הכרה בחטא כבר יש לך. צריך להוסיף חרטה (שמורגשת כבר במה שכתבת) והחלטה ברורה שלא תעשה זאת שוב, והרי חזרת בתשובה שלמה.
כדי לא להגיע למעשה כזה שוב צריך להקפיד על תפילה, לימוד תורה כפי יכולתך, ומעשים טובים.
המקווה לא קשור לעניין זה.
ועליך נאמר: במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.