חינוך ילדים

שלום וברכה

אני מבין היטב את המצוקה הקשה שאת נמצאת בה.
קשה לנסות להתמודד עם המצב. כאשר מצד אחד יש את הילד, ומצד שני את בעלך, ומצד שלישי את המערכת, ואת נמצאת בתווך – לא פשוט. ראשית, ברכות שיהיה לך חוזק לעשות זאת, והרבה כוחות ושמחה.
לעצם העניין,
מניסיוני למדתי כי לא ניתן לכפות ילד ללמוד במקום בו הוא לא רוצה, והכפייה משיגה כמעט תמיד את ההפך המוחלט. כואב לי על הילד, וכואב לי על בעלך שמאמין שאם הילד יישאר במקום בו הוא לומד עכשיו – הוא יגדל כירא שמיים ואוהב תורה. יכול חס ושלום אפילו להיות להפך.
מצד שני, אני מבין היטב את בעלך, שחושב שהוא פועל לטובת הילד, ושמאמין כי הלימוד בישיבה ייטיב עם הילד.
מה אפוא צריך לנסות לעשות ? צריך לנסות לשכנע את בעלך ללכת בכיוון אחר, וזה ב"עיסקא" עם הילד, כלומר: להסכים עם הילד כי הוא יעבור ללמוד בבית הספר שהוא רוצה, ובד בבד אתם והוא תארגנו לו חברותא קבועה, או השתתפות קבועה בשיעור תורני, או חוג מסוים בתחום הזה – שהוא יקבל על עצמו ויעמוד בכך, ואולי מתוך זה יצמח הרצון שלו יהיה בעולם התורה, כי הוא בחר בכל הדרך הזאת.
זה נראה לי הכיוון הנכון שיש ללכת בו. האם זה אפשרי ?


כל טוב