למה לא להרבות שיחה עם אשתו?

בס"ד

בשום מקום לא כתוב לא לדבר עם האשה.

חס ושלום.

אם גבר יעשה כך הוא יעבור על "ואהבת לרעך כמוך".

כל מה שנאמר הוא [לא להרבות שיחה]. ו"שיחה בכל מקום אינה "דיבור" או "אמירה".

פירוש המילה ["שיחה"] בכל מקום הוא [דברים בטלים]. וראי למשל את המימרא הבאה בגמרא מסכת ברכות דף לא/א:
"תנו רבנן אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה.
וכן לא יפטר אדם מחברו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר הלכה. שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומים".

ועוד בגמרא מסכת שבת דף ל/ב
"אין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה. שנאמר "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'".
אמר רב יהודה וכן לדבר הלכה
אמר רבא וכן לחלום טוב".

ומכאן את רואה כי שיחה היא המקביל ל"עצבות" "עצלות" "שחוק" "קלות ראש" ו"דברים בטלים".

משמעות הענין שלפעמים יש צורך בשיחה ובשחוק בין בעל לאשתו. אבל מאוד מאוד חשוב לא להרבות בזה. כי צריך האדם להזהר לא להיות מצוי אצל אשתו כמו תרנגול.

לעומת זאת בדיבור ובאמירה ובשמחה של מצוה יש חשיבות להרבות. לאהוב אותה כגופו ולכבד יותר מגופו.


בהצלחה