שאלה
שלום לרב ותודה על ההתייחסות.
מוכרים דברי ה"חסד לאברהם":
"כל הדר בארץ ישראל נקרא צדיק, הגם שהוא אינו כפי הנראה לעיניים. כי אם לא היה צדיק, הייתה הארץ מקיאו כמו שאמר הכתוב: "ותקיא הארץ את יושביה", וכיוון שהארץ אינו מקיאו בהכרח הוא שנקרא צדיק ואף שהוא בתורת רשע".
הרב, כיצד ייתכן שכל השוכן בארץ ישראל נקרא צדיק? הרי ידוע מהאריז"ל שצבו"ר הוא צדיקים בינונים רשעים. וכן המשנה בסנהדרין מונה רשעים גמורים שאין להם חלק לעולם הבא וחיו בארץ ישראל. מה באור הדברים?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
הגר"א אזולאי זצ"ל אף שהיה מקובל גדול, לא נחשב כפוסק, ולכן דבריו הם בענייני אגדתא ולא למעשה ואין להקשות עליהם מדיני חייבי מיתות בי"ד או אלה שאין להם חלק לעוה"ב ובעלי כרת וכד'. כך שמעתי בעבר מראב"ד העדה החרדית.
על כל פנים יש להבחין בין סגולת האדם ובין בחירותיו, ובימינו יש מציאות מצערת של בעלי סגולה נראית בעניין החיבה לא"י ולכלל ישראל אשר מאידך אינם בוחרים בקיום המצוות במלואן מפני שעיניהם טחו מלראות את אור השם שבתורה.
אנשים כאלו, אף שחלקם עושים במזיד והנם רשעים ובבי"ד דינם ככל רשעים במזיד, עדיין יש בהם זיק נשמתי הבא לידי ביטוי בחיבת הארץ והעם ואור וחושך משמשים בערבוביא.
יתכן אדם רשע בבחירותיו, שמפאת עומק נשמתו וחיבורו לאומה ולקנייניה עדיין הארץ אינה פולטתו. אך הדבר אינו יכול להחזיק זמן רב בדורות, אלא לא ידח ממנו נידח והכל ישוב אל ד' אחרת יפלט מארץ החיים.
תפקידנו הוא להאיר לנשמות אלו את אור השם שהנם כה מצפים לו בעומק רוחם.
כל טוב