שאלה
שלום כבוד הרב,
אני נשואה כמספר חודשים לבעלי. אנחנו מכירים 5 שנים מתוכם אנחנו בני זוג 4 שנים.
הכרתי את בעלי כשהיה מעשן בשבת ואני שמרתי שבת. בהתחלה זה לא הפריע לי, אך כשהתלנו לחשוב על מיסוד הקשר- אמרתי לו שבעתיד כשנתחתן לא יהיה אכפת לי אם לא ישמור שבת במלואה- אבל תהיה לי בעיה אם ידליק אש בשבת. הוא הסכים ואמר שיפסיק. עם הזמן הוא באמת הפסיק לעשן בשבת וכבר קרוב לשנתיים שהוא לא עושה את זה. אחרי החתונה, כשעברנו לגור ביחד, התחילו בינינו מלא חילוקי דעות דווקא בשבת. הוא טוען שקשה לו מאוד כשאין לו היכולת לעשן- שזה מה שמרגיע אותו. מצד אחד הוא מנסה לרצות אותי, אבל מצד שני הוא עצבני כל כך שאנחנו מתווכחים על כל דבר סתם.
לאחרונה חווינו משבר מאוד גדול בנישואים שכמעט הוביל לפרידה. למשבר לא היה קשר ישיר לעניין הסיגריות בשבת, אלא בעקיפין. כרגע הצלחנו לדבר ולהסתדר אחד עם השני ברוך השם.
העניין עם הסיגריות בשבת לא משחרר מאיתנו. אני לא נקראת דתייה היום אבל מטריף אותי העניין של האש בשבת. הוא הבטיח שאם יעשן זה יהיה מחוץ לבית. מצד אחד זה מפריע לי, מצד שני- זה העניין הפרטי שלו עם ה׳. מבאס אותי שזה יהיה קשור אליי באיזשהי צורה כי הוא בעלי. אבל ברמת העיקרון זה לא משהו שנעשה בבית- זה עניין שלו ושל הדת שלו. מה לעשות? לשחרר?
תודה רבה כבוד הרב
תשובה
בס"ד
שלום רב,
בוודאי לשחרר.
לשחרר לגמרי.
תבקשי שיעשן מחוץ לבית כדי שלא תצטרכי לנשום את העשן (זה נכון גם לימי חול - העשן מזיק לך במידה רבה).
אסור לכפות אמונה, זה מזיק לאמונה ומזיק לקשר הזוגי ביניכם.
אם את רוצה לקרב אותו לאמונה זה יבוא רק אחרי שתשחררי לגמרי, מלבד מה שפוגע בך באופן ישיר:
1. חילול שבת בתוך הבית
2. טהרת המשפחה
3. כשרות בבית
כשהוא ירגיש חופש מוחלט הוא יוכל להשתחרר מההתנגדות שאת יצרת אצלו בכלל הכפיה שלך.
כאשר הוא יהיה משוחרר מהתנגדויות הלב שלו יפתח לאמונה טבעית ובריאה שיכולה להתפתח במשך הזמן.