האם ה' אוהב אותנו לאור כל הפיגועים?

שלום לך!

סליחה על האיחור בתשובה, כנראה היה עיכוב במערכת.

שאלת את "שאלת השאלות", שאלת "הרע בעולם" מעסיקה אותנו תמיד ובפרט בימים קשיים אלו שכל יום כמעט, יש פיגועים רבים, ואכן, איפה אהבת ה´ אותנו? למה יש רע בעולם?

אנחנו מאמינים בני מאמינים שהקב"ה צר לו בצרתם של ישראל כמו שכתוב "בכל צרתם-לו צר" , אפילו שהוא עצמו מייסר את עם ישראל, הוא עצמו כביכול מתייסר אתם, וגם מה שכתוב "יקר בעיני ה´ המותה לחסידיו", שחסידיו מתים אז ה´ גם מצטער ויקר בעיניו, למרות שהוא עצמו לקח אותם.
כי בחיסרון של צדיק או בחיסרון של טוב לישראל, יש חיסרון של הופעת השכינה בישראל, יש חיסרון בהופעת ה´ בעולם, ולכן יש גם חיסרון "כביכול" של אהבת ה´ אלינו, אלא כיוון שאנחנו יודעים שה´ אוהב אותנו, (כי עובדה שאחרי אלפיים שנות גלות הוא השאיר אותנו למרות שלא היה שום סיכוי שנשרוד) אנחנו לא יודעים כיצד אהבה זו מתבטא בפועל.
גם כשהקב"ה מעניש, הוא ממשיך לאהוב כמו אבא שכועס על בנו הוא עדיין אוהב אותו, והאבא, לא "נהנה" לכעוס עליו, הוא גם כן עצוב על כך, יש משל מאד יפה על מלך שהעניש את בנו ומרוב כעס נשבע שהוא יזרוק עליו סלע ענקית, ולאחר שנתקררה דעתו אז המלך התחרט ובכה על זה שהוא נשבע, ואי אפשר להתחרט, אז בא אליו אחד היועצים ואמר למלך, פשוט תפורר את הסלע הזה לפירורים קטנים וכל פעם תזרוק עליו פירור אחד עד שתסיים את כל הסלע, וכך קיימת את השבועה.

והנמשל בזה שיש עלינו הרבה גזירות וכל פעם ה´ מרחם עלינו ומוריד לנו הרבה מהעצמה של הפגיעה.

ה´ "מציץ מן החרכים" - נכון שהוא מעניש אבל בעת הסתרת פנים, ה´ מציץ ורואה ומשגיח עלינו בלי שנרגיש.

[למה זה קורה?]

לא הכול אנחנו יודעים, נכון, יש פה הסתרת פנים וחילול ה´ גדול שיש כאלה פיגועים על עם ה´ ולא רואים את ההשגחה לכאורה, אבל זה רק בעיניים שלנו, למעלה יש מהלכים של הקב"ה, ולפעמים הוא מעביר את המהלך שלו על ידי ייסורים קשים, מהלכים שקשורים לעם ישראל, שקשורים לכלל העולם והאנושות.
[וראית את אחורי ופני לא יראו]
המדרש אומר שמשה רצה לדעת את דרכי ה´ לפני שהם קורים, וה´ משיב לו, שאתה, משה, תדע למה קורים דברים רק אחרי שהם קורים ולא לפני.

אנחנו עדיין לא משה רבינו אבל לפעמים רק אחרי הרבה הרבה שנים יכולים לדעת קצת למה קרו דברים כמו שהם קרו.
בכל אופן, מאז חטא אדם וחוה, יש תפקיד לרע בעולם כדי לקדם מהלכים לתיקונו של עולם עולם, עד שלעתיד לבוא הרוע יומתק בעולם, שגם ה"דרך" למטרה, יהיה טוב כמו המטרה, בלשון תורת הפנימיות "יהיה טעם העץ כטעם הפרי".
אם נסכם ונאמר:
א. אנחנו לא יודעים למה זה קורה, אולי נדע אחרי הרבה הרבה שנים למה זה קרה.
ב. גם כשאבא כועס ומעניש את בנו הוא עדיין אוהב את בנו, והוא גם מציץ מן החרכים כדי להשגיח עלינו.
ג. ולכן הוא גם ממתיק את עצמת העונש, ומפחית מעצמת הפגיעה.
ד. הרוע, מאז חטא אדם הראשון, בא כדי לקדם מהלכים אלוקיים, בעם ישראל ובעולם כולו, עד שלעתיד לבוא יומתק הרוע בעולם, והדרך למטרה יהיה טוב גם כמו המטרה, שיהיה טעם העץ כטעם הפרי.
ולכן תפקידנו בעת הזאת היא יותר לדבוק בה´ להתחזק ולהתעלות, וכל דבר קטן, כל ריבוי טוב בעולם, מקדם את "תיקון העולם", ביסום של הרע, עד שנשאף אוויר פסגות של עולם שיש בו"רק טוב".

יש עוד הרבה כיוונים ודיונים, מקווה שעזרתי.

בברכה חן

chencorcos@gmail.com