שאלה
שלום לכבוד הרב.
ברוך השם אני בתהליך התחזקות התחלתי להניח תפילין ואני שומע דברי תורה מידי פעם.
העניין הוא שאשתי נגד כל הנושא בלשון המעטה והייתי נורא רוצה שההתחזקות תהיה משותפת.
אשמח לקבל את עצתך כיצד אוכל לקרב אותה ליהדות בדרכי נועם
שלא תרגיש הרגשה של כפייה או כל דבר דומה לזה.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הדברים הנפלאים שלך:
"כיצד נוכל לקרב ליהדות בדרכי נועם שלא ירגישו הרגשה של כפייה..."
הם המפתח לחיים הנכונים של כל הציבור המאמין בארץ ישראל. אי אפשר לקרב בכפיה ובכוח. כפיה וכוח יכולים לחולל שינוי אבל לא לקרב. קרבה ואהבה באים רק מתוך רצון חופשי.
התשובה לשאלתך היא פשוטה מאוד אבל מאוד לא קלה.
עלינו להמחיש לאחרים את דרכנו. אם שומרי המצוות יהיו:
מוסריים מאוד,
רגישים מאוד,
עדינים מאוד,
טובים מאוד,
ישרים מאוד,
נעימים מאוד,
עוזרים מאוד,
מסורים מאוד,
מתחשבים מאוד,
אזי האחרים הרואים אותם ומאושרים בהם,
ירצו להיות כמותם.
תוותר על הרצון שאשתך תהיה כמוך - הרצון עצמו יוצר מרחק ומקשה.
תזכור שאתה עשית שינוי - אשתך התחתנה עם אדם אחד ולפתע היא מוצאת אדם אחר.
הכי חשוב - להגיע איתה להבנה ולהסכמה על כבוד הדדי. השותפות הזוגית הבסיסית חייבת להשמר:
המון קבלה (היא כמו שהיא) הרבה אהבה, הרבה שמחה, הרבה קרבה...
אחרי כמה שנים, אשתך תרגיש שאתה מוותר לגמרי על הצפייה שלך ממנה להשתנות כמוך, אתה שוב לא כופה עליה דבר. אתה מקבל אותה כמו שהיא.
במציאות של חופש כזה, אשתך תשחרר את ההתנגדויות שכרגע אתה יוצר אצלה.
מתוך חופש מלא ומתוך אהבה לך והערכה עצומה כלפי החופש האמתי שאתה נותן לה, אולי היא תרגיש שיש משהו גדול ואמתי בדרך שלך והיא תתחיל לנסות אותה.
בהצלחה !