עצירת עבודות של רכבת ישראל בשבתות

שלום וברכה

השאלה שלך מנכיחה את העובדה שמתערבבים כאן שני נושאים, שכל אחד מהם קשור לשני, אך אינו מבוסס עליה.
נושא אחד הוא נושא איסור עשיית פעילויות תשתית בשבת. זהו איסור הלכתי חד משמעי, ואיני מוצא כל מקום לחפש לו היתרים הקשורים ל"פיקוח נפש לאומי". במשך כל הדורות הייתה שמירת שבת כרוכה בהפסדים כלכליים. זו משמעותה הרוחנית והאמונית של שביתה מכל מלאכה. חובת השביתה מכל מלאכה נובעת משני כיוונים – ראשון בהם שמופיע בעשרת הדיברות שבפרשת יתרו הוא ההנכחה של האמונה העמוקה בבורא עולם, והמשך השביתה שהייתה קשורה בדרך בה הוא בחר לברוא את העולם; שני בהם הוא העניין החברתי, בו נצטווינו לקבוע יום מנוחה כללי, המביא לחיינו את הסולידריות שיש לנו עם כל העובדים בעולם, והחובה לזכור את יציאת מצרים ולהעניק בשל כך יום מנוחה לכולם, באותו יום מקודש שהוא יום השבת.
נושא שני קשור להסכמים פוליטיים, סטאטוס קוו וכדו'. מדינת ישראל מסוגלת להתארגן על פגיעה מינימאלית בנוסעי רכבת ישראל, ולשמור בכך על זהותה היהודית. ניתן לשחרר חיילים מעט מוקדם יותר אם יש "שבת קצרה" אז להחזירם מעט מאוחר יותר במוצאי שבתות, וכדו'; לא זו בלבד, אלא שגם אם בשל כך בניית מסילות חדשות תארך זמן רב יותר – זהות חשובה יותר מקצב עבודה. לגבי עצם "קדושת הסטאטוס קוו" והאפשרות שאם הוא מופר לצד אחד – הוא יופר גם לצד השני, זו שאלה שצריכים פוליטיקאים לדון בה ולא רבנים. לעצמי אני מתרשם כי הוא מופר לכיוונים שונים (לדוגמה: היקף המסחר בשבת), אולם צריך לעבוד בשכל ובהגינות, ולחפש את הדרך להסכמה פוליטית רחבה, ולא למאבק מתמיד של כיפופי ידיים, העברת סמכויות לשר אחר וכדו'.

כל טוב