שאל את הרב

החטא טבוע באדם?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 24/09/15 11:15 יא בתשרי התשעו

שאלה

"כי אדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא" אז בעצם אנחנו נמצאים כל הזמן במאבק בלתי אפשרי.. אין לנו בעצם סיכוי לא לחטוא.. אז על מה בעצם ביקשנו סליחה ביום כיפור הרי זה היה ברור שנחטא? ולמה באמת קיבלנו על עצמנו לחור בתשובה ולא לחטוא יותר הרי זה דבר שהוא בלתי אפשרי באמת? תודה!!!

תשובה

לק״י

שלום לך אברהם!
השאלה שלך היא שאלה נפלאה שנראה לי כולנו, אם במודע או לא, תמיד מתמודדים איתה.
מי לא רוצה להיות מושלם אבל יודע שזה כמעט בלתי אפשרי?
האמת, זה אפשרי, אבל מי שהוא חושב שזה בלתי אפשרי בוודאי שלא ישיג את זה.
זה אולי חוק ברזל שחשוב לזכור, אבל את זה נשאיר לזמן אחר וכתבנו אותו רק כחומר למחשבה.
למה?
כי באמת אדם יכול להשתלט על עצמו ולנסות שלא לחטוא בדברים מסוימים.
כן, יקח לא מעט זמן עד שהוא יגיע למצב שהוא לא חוטא בכלל, אבל הכל מתחיל בצעד קטן בין אם נגיע לסוף ובין אם לאו, ומי שמתייאש בהתחלה יודע שגם לא יגיע למטרה הסופית.
מי שחוזר בתשובה באמת מתכוון לא לחטוא עוד במה שחטא, אבל גם יודע שהוא בן אדם ולכן, גם אם הוא נופל וחוטא, הוא קם ומשתדל שוב לעמוד על רגליו ולא לחטוא עוד.
יש אפשרות לניצחונות נקודתיים אך ממשיכים להיאבק.
האם אנחנו יודעים מראש מה זה יהיה? כל אחד יענה לעצמו.
הפתיח הזה הוא פתיח חשוב, אבל אני גם רוצה לגעת בדברים ממבט אחר.
אצל בעלי החסידות מן הסתם היו שמים דגש על ענין ´בארץ´, הווי אומר שאדם שהוא תקוע בארציות-גשמיות, אין מצב שהוא לא יחטא כי הוא לא שם את הוויתו בדברים הרוחניים שמנהיגים את העולם, קרי באמונה.
על זה, אולי רב מנחם מנדל מקאצק היה מצטט את הפסוק "ואנשי קודש תהיון לי", קרי הקב"ה מבקש שנהיה אנשים ולא מלאכים, מלאכים יש לו מספיק בשמים.
כן, יתכן ותמיד נחטא, יתכן ולא תמיד נהיה ברמה הזאת של אדם שלא חוטא, אבל השאלה אם אנחנו זוכרים שאנחנו אנשים.
בהגדרה, החטא הוא אמנם דבר אובייקטיבי, אבל יש גם את הענין הסובייקטיבי.
יש חטאים שהם ביחס למדרגת האדם ולא רק בגלל שזה חטא.
כל זה אולי מביא אותנו להבנה שהזכרת - אנחנו נמצאים במאבק תמידי.
כן, אנחנו במאבק תמידי עד שאנחנו נעשים בעלי תשובה, הבעלים של התשובה שלנו שזה נמצא בחזקתנו, וזה אולי לא פשוט, אבל כאן אנחנו חוזרים להתחלה.
בין אם אפשר לשלוט בזה, בין אם זה קשור למחשבות שלנו או לכך שאנחנו אנשים שמתמודדים ונהיים בעליו של התשובה שלנו, הרי שהפוקוס שלנו נמצא בתהליך.
כמה אנחנו מתמקדים.
כן, המטרה חשובה, אבל יש פה ענין חשובה בתהליך עצמו.
לכן, עצם התשובה אם ביום כיפור או בכל עת, הוא גם כן חשוב כי הוא מראה שאנחנו לא נכנעים אלא נאבקים.
אנחנו נאבקים על עצמנו ונאבקים להיות אנשים טובים יותר.
עצם הרצון הזה הוא אולי מהווה את המטרה עצמה במובן מסוים.
הרצון של כולנו הוא להיות פשוט אנשים טובים ועצם הרצון הזה מחולל מציאות כללית.
אני יודע שיש עוד הרבה מה לכתוב ולדבר על הנושא הזה וכל זה הוא רק חומר למחשבה בשביל השאלה.
אם תרצה להמשיך לשאול ולהתכתב בענין זה, או דברים אחרים, אתה מוזמן בשמחה.
ישר כח על השאלה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com

כתבות נוספות