שאלה
שלום כבוד הרב. אני סובלת ממחלה שנקראת ocd המתאפיינת במחשבות זרות ולא רצויות כלל הכוללות קללות ומחשבות רעות על אנשים הסובבים אותי ועל אלוקים. חשוב לי מאוד לציין שאלו מחשבות כלל לא רצוניות שגורמות לי לייסורים ולסבל רב דווקא כי אני לא רוצה בהן. קראתי מספר פעמים שהפיתרון היחידי הוא להתעלם ממחשבות אלו. אני בוטחת ואוהבת את השם עד כלות נשמתי ואני מתפללת באהבה ענקית וביראת שמיים. ביום הכיפורים עשיתי חשבון נפש עמוק עם עצמי וקיבלתי על עצמי להתעלם לשם שמיים ממחשבות אלו, להתמקד באמת שלי ובתורה ובמצוות ובאבא שבשמיים כי כל השאר לא רלוונטי והרגשתי ממש טוב, הרגשתי שהוא איתי תומך בי. בלילה שוב עלתה לי קללה כשמישהו אמר את השם של אלוקים ומאז אני משתדלת להתעלם ממנה אך לצערי הרב ברמת התחושה אני מרגישה רע, כאילו כל הצום וכל החשבון נפש היה לחינם ומצד שני אני לא רוצה ליפול למקום הזה. 2 שאלות לי ברשותך כבוד הרב, איך לנתק את הרגש מהמחשבה? גם אם אני משתדלת לא לחשוב על המחשבה מבחינת הרגש רע לא מאוד ונפשי מיוסרת. ושאלה שניה, האם אני חוטאת במחשבות אלו שכלל לא רצויות ורק מפריעות לי לעבוד את אבא שבשמיים? אם כן, איך מכפרים על כך? אודה לעזרתך כבוד הרב כי אני מרגישה שאני שניה מליפול שוב לעצבות
תשובה
בס"ד
שלום רב,
כולנו חושבים מחשבות טובות ולא טובות. הרבה אנשים מרגישים לעתים מבוכה בקושי להבדיל בין המחשבות הטובות שלהם והמחשבות האחרות.
חז"ל מצאו לכך פתרון נפלא - הדיבור בקול.
כאשר אדם אומר בקול הוא בוחר במחשבה שהוא רוצה בה.
לכן כאשר את חושבת מחשבות או מקללת קללות במחשבות שלך את יודעת שכל עוד לא אמרת זאת בקול - אלו דברים שאין לך שליטה עליהם וגם הקב"ה (שברא אותך) יודע זאת ולא מאשים אותך.
את התפילות והברכות - את האהבה כלפי ד' וקבלת מלכותו תבטאי בשפתיים, אפילו בלחש. כך תבחיני בין הדברים שאת בוחרת ובין הדברים שמתרוצצים לך בראש ואת לא בוחרת בהם - אותם לא תגידי בקול ולא בלחש. הם רעיונות שאין לך בחירה בהם. ואינך צריכה עליהם כפרה.