שאלה
הרמב"ם מביא שגוי שגזל חייב מיתה, האם ניתן לומר שדין זה נאמר רק בעודו עומד במריו, ומסרב להשיב, והעד לכך שהרמב"ם שנה בדבריו שגם הכובש שכר שכיר חייב מיתה, וקשה לומר שמיד שעיכב בידו את שכירות הפועל [כשדרש את כספו], חייב מיתה, אף אם שילם לו אחר כך, אלא על כרחך מדובר שאינו רוצה לשלם לפועלו גם כשעומד בפני בית דין. בתודה
תשובה
שלום וברכה
אנחנו לא יודעים בשל העובדה שאין לנו אפילו עדות אחת על מקרה כזה.
אפשר לטעון כמוך, ולהבין כי מדובר במי שאינו משיב את הגזלה, אך אם השיב את הגזלה - לא זה עונשו. זה דומה להגדרת איסור כגזל כ"לאו הניתק לעשה" בישראל, אם כי אנחנו לא מכירים עשה כזה אצל גוי.
אפשר לטעון שלא כמוך, ולהבין כי עצם העובדה שגזל היא לעצמה סיבה שהרמב"ם פוסק שהוא חייב מיתה.
כאמור, אין לנו עדות כלשהי על מימושה של הלכה זו, ועל כן אין אנו יודעים האם יצאה מגדר עמדה עקרונית (כמו בן סורר ומורה) והפכה לאופן מעשי.
כל טוב