איך אני יכולה להכיר את הקב''ה?

זה לא רק טוב לשאול מי זה הקב"ה, זה מצוין לשאול מי זה הקב"ה!
וזה נכון, כמו שבני זוג יותר ביחד כך הם יותר מכירים אחד את השני ויותר אוהבים אחד את השני, אמנם יש את ה"מציאת חן" הראשונית אחד לשני, אבל שעובר הזמן הם מפתחים את הקשר ביניהם ואוהבים יותר ויותר.
איך מכירים את הקב"ה? איך נפגשים אתו?
לפני שניגש לתשובה אנחנו חייבים להסתכל על שלושה דברים:
מהו האדם? מהו ה´? ומהם הדברים שיכולים לגשר בנינו? כלומר, מהם הכלים שיש לנו כדי להכיר דרכם – אותו.
האדם, הוא ייצור גשמי, חומרי, מוגבל, קטן, ומצד שני, גם גדול, יש בו דברים עליונים, חכמה בינה דעת, יש בו מידות, ערכים, משמעות, יש בו נשמה, יש בו טוב, יש בו רצונות, שאיפות.
הקב"ה, כפי שאנו יודעים, הוא אינסופי, לא מוגבל, רוחני, קדוש, עליון, שיא הטוב, אל רחום וחנון וכו´ (ברור שאי אפשר להגביל את הקב"ה במילים, אבל רק בשביל לשבר את האוזן, הוא הרבה יותר מכל זה, דבר שאי אפשר לתאר במילים).
אם כן איך אני הקטן והמוגבל, יכול להכיר את הקב"ה שהוא אינסופי?
הכלים שיש לנו כדי לחשוף את הקשר הזה הוא השכל ורגש, הם הכלים שלנו לחשוף את האמונה שלנו, את הקשר שכבר קיים, עם הקב"ה.
בשכל וברגש יש לנו "התבוננות", להתבונן ולהתעמק.
במה להתבונן? להתבונן בחלקים המשותפים, הקב"ה הוא רוחני, נעלם, ולנו יש חלקים רוחניים נעלמים, ש"כן" יש לנו תפיסה בהם, אם נתבונן בחלקים הרוחניים שיש באדם, החל ממידות וערכים ועד הנפש, הלב והשכל, נגלה קשר מופלא עם הקב"ה, קשר שממלא אותנו, שנותן לנו אושר ושמחה בחיים, ושנשקיע ונפתח את הקשר הזה, יותר נתחבר, נאהב אותו ונכיר אותו, ככל היכולת של הכלים שיש לנו המוגבלים, כי בסה"כ אנחנו בני אדם.
להתבונן בנפלאות הבריאה, איך הכול מתוכנן ומדויק, איך הכול עומד במקום בסדר מופלא, להיפגש עם החכמה של הקב"ה בבריאה, מיד אדם אוהב את ה´ וירא ממנו, (רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב´ הלכה ה´).
מספיק להתבונן רק ב"עין" של האדם כמה מיליוני תאים וכלי דם מסודרים להפליא, שלא נדבר על הלב וחלקיו, המוח וחלקיו שעד היום חוקרים אותו, כלי הדם והנשימה, יכולת של הגוף להגיב בצורה מדויקת ומופלאה, אם נתבונן בגוף האדם, בנסים שקורים בלידה של האדם, על הצומח והחי, הכול מדויק להפליא, ואין דבר שנוצר במקרה, אין יש דבר מתוכנן אז גם יש מתכנן, כמו שהרמב"ם מביא משל על אחד שנכנס לחדר וראה ציור מאד יפה ושאל מי צייר את הציור? ועונים לו, שהגיע איזה חתול, והזיז את הדיו והדיו נשפך, וכך ב"מקרה" נוצר ציור, ברור לכול שזה דבר שמופרך לחלוטין.
אז ככל שנתבונן בסדר המופלא אז נכיר אותו יותר ונאהב אותו יותר.
(יש ספר מצוין שנקרא "נפלאים מעשיך" אני ממליץ לך לקרוא בו).
נתבונן במהלך ההיסטוריה של עמינו, "עם ישראל", הסיפור הלאומי של התגלות הקב"ה, לעם ישראל, וקבלת התורה במעמד הר סיני, והסיפור הועבר מדורי דורות, עד אלינו, נתבונן איך ה´ הביא אותנו אל הארץ, אחרי אלפיים שנות גלות, שלא היה סיכוי בכלל שנשרוד אותה, נתבונן בתורה, איך שהתורה שה´ הביא לנו, שהקב"ה שם את עצמו שם והביא לנו אותה, וזה לא סתם ספר ככל הספרים, שם שורה נבואה, כוח אלוקי אינסופי, בצורה תואמת לעם ישראל ולנשמה שלנו, ואנחנו מגלים אותו בתורה שהוא עצמו הביא לנו.
הנבואה בעצם היא צורת ההתגלות של הקב"ה לאדם, ודבר ה´ אליו, כל נביא במדרגה שהוא יכול לקבל לפי מדרגתו, ומשה רבינו הוא אדון הנביאים, שקיבל ישירות את דבר ה´ בלי שום חציצה "פנים בפנים", וזה מעלתה של התורה שלנו שהיא יותר מנבואה, היא ישירות מהקב"ה, למשה ולעם ישראל.
נסכם ונאמר:
הכלי הוא ההתבוננות, שבו אנו משתמשים כדי להכיר את הקב"ה.
דרך הנפש והחלקים הרוחניים שבו, ה"נשמתיים" שבו.
דרך התבוננות בפלאי הבריאה.
דרך ההתבוננות בהיסטוריה, בפרט דרך עם ישראל.
ודרך ההתבוננות בתורה, כמה שהיא אלוקית, וכמה שיש בה כוח של נבואה, התואם עם כוחו של עם ישראל.
מי ייתן ותחזור הנבואה לעם ישראל, ונכיר את ה´ יותר, אבל בינתיים יש לנו את ה"התבוננות".
בברכה חן
דוא"ל chencorcos@gmail.com