אבל

בס"ד
שלום רב,

השאלה שלך קשורה למושגים: 'שמועה קרובה' ו'שמועה רחוקה'

אני מצטט לך מתוך אתר 'ישיבה':

"שמועה קרובה" - ידיעה על מות קרוב שהגיעה תוך שלושים יום למותו; "שמועה רחוקה" - ידיעה על מות קרוב שהגיעה לאחר שלושים יום למותו.

אם הגיעה לאדם שמועה שנפטר אחד מקרוביו (שהוא חייב להתאבל עליהם) בתוך שלושים יום מיום הפטירה, היא נקראת "שמועה קרובה". בשמועה קרובה צריך האבל לנהוג את כל דיני האבלות.

אם השמועה הגיעה לאחר שלושים יום מהפטירה, היא נקראת "שמועה רחוקה", ואין האבל נוהג אבלות אלא לשעה קלה בלבד.

קשה לי להתעלם מהמטענים הטמונים בשאלתך:

1. במצב הקשה שלך - תמיכה משפחתית יכולה להקל מאוד.

2. המצב הקשה שלך מכביד וודאי על משפחתך שהייתה רוצה לתמוך בך.

3. ההחלטה שלך לשים קץ לחייך צריכה בחינה גדולה, קשה לי לעבור לסדר היום כשאת מציינת זאת.

4. עמדתך כלפי מניעת אבלות מהמשפחה מבטאת כעס גדול על המשפחה שלך.

השאלה שלך משקפת מציאות רגשית מאוד קשה בנסיבות קשות.

נראה לי שהתקרבות למשפחה היא הפתרון הנכון. משפחה נמצאת כדי לחזק ולתמוך, כדי להיות יחד במצבים קשים.

צריך למצוא דרך להיות ביחד כמשפחה גם כאשר יש השקפות שונות באמונה. מליוני משפחות בישראל שומרות על האחדות והאחווה בנסיבות של השקפת עולם שונה ואף מנוגדת בין בני המשפחה.

אני ממליץ בכל לב למצוא דרך לאיחוד משפחה, להתקרבות תוך כיבוד הדדי של ההבדלים בהשקפת העולם.

אני כואב את ייסוריך ומתפלל לשלומך הגופני, הרוחני והרגשי.