שאלה
שלום כבוד הרב
אינני יודעת מאיפה להתחיל.
אני בת 32, רק לאחרונה התחלתי להתקרב לדת. גדלתי בבית מאמין (שמירת כשרות וחגים) אבל אף פעם לא הייתי או רציתי להיות באמת קרובה.
יש בי פחד.
כשאני מדמיינת כמה שנים קדימה, אני מתמלאת פחד. קשה לי לדמיין את עצמי הולכת עם שמלות, מכוסה כולי, שלא נדבר על כיסוי ראש.
למרות שיחסית לציבור החילוני אני נחשבת אישה צנועה, עדיין קשה לי לדמיין את עצמי כזאת. זה מפחיד אותי מאוד ונורא קשה לי עם זה.
אני מוצאת את עצמי מקנאה בצד הגברי.. הייתי רוצה להיות גבר- לצאת ללמוד, ללכת לבית כנסה, לשיעורים, להתווכח, "להתערבב" עם החבר'ה בבית כנסת.
לא להיות אישה בבית, לבשל לבעל ולילדים.
ובית כנסת? ללכת לעזרת נשים, פינה צנומה שלא באמת כיף להיות בה.
אני מרגישה נעלבת, פחות טובה. למה? כי אני אישה.
מאז ומעולם הייתי דעתנית, צמאה לידע, תמיד רציתי להיות הכי טובה. בהכל.
ועכשיו, נראה שהעולם הדתי מציעה לי משהו אחד- תהיי בבית ותטפלי בילדים בזמן שבעלך לומד.
לא יכולה עם זה. זה מזעזע אותי. לא רוצה את זה.
אני אוהבת את התהליך שאני עוברת עכשיו, למרות שאני לא מבינה בשלמות את האקטים שלי, אני יודעת שאני רוצה ללכת למקום אחר, שאיננו כולל את העולם החילוני, שמאסתי ממנו ואין בו שום דבר טוב.
אבל הפחד עוצר אותי, וקשה לי.
עברתי הרבה תהפוכות נפשיות במהלך חיי (הפרעות נפשיות, התמכרות וכו'), ואני פוחדת פחד מוות שאמצא את עצמי נשואה עם ילדים, באורך חיים דתי, אבל בראש שאני אחשוב שזה לא באמת בא לי, וכל מה שאני רוצה זה לחזור להיות מה שהייתי פעם.
אני באמת לא מבינה כבוד הרב, למה אני פחות טובה מכם, הגברים?
למה, למה הדת שמה אותי במקום של עקרת בית? ואם זה לא מה שאני רוצה?
למה בעלי ילך ללמוד, ימלא את חייו בידע וחברה, ואני לא?
כל החשיבה הזאת גורמת לי לחשוב- "נו מה את צריכה את זה? את עקרת בית? או מקסימום תצאי לעבוד באיזו עבודה קטנה, למה? זה מה שאת רוצה? לשם שאפת??"
והרצון לברוח הוא גדול.
לא טוב לי היום, אני עצובה היום.
אני שונאת להרגיש ככה.
הראש שלי עשה נתק היום, לא רציתי לדעת יותר כלום, לא רציתי לשמוע שיעורים, לא רציתי לדבר על זה.
כבוד הרב
מה הדת מציעה לי, חוץ מלהיות עקרת בית?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הדת מציעה לאישה עולם גדול ורחב של דעת ופעולה. ללמוד וללמד לשמור ולעשות.
יש נשים דתיות שעסוקות יומם ולילה בעשיה רוחנית וחברתית.
כל משפחה מחליטה מי ומתי יטפל בילדים ומי ומתי יצא לעשיה בקהילה ובכלל. אין בכך חוקים ותקנות של הדת.
אני מציע לך לפנות למדרשות ליהדות שיש בהן מסלולים לנשים ולא רק לצעירות. אני בטוח שתמצאי שם נשים שיסייעו לך לפתח דרך חיים דתית ומשמעותית.
המקום הכי מתאים לך כרגע נקרא 'מתן' עייני באתר שלהם ותצרי קשר אתם:
https://www.matan.org.il/