שאלה
שלום הרב,
האם עולם ההלכה מכיר בדרך כלשהי לדעת אם אני לנחת רוח לפני ה'?
במסכת אבות מוזכר סימן: כל שדעת הבריות נוחה ממנו (ללא מאמץ מיוחד), האם סימן זה היה תקף רק בתקופה בה היו גדולים כמו התנאים, אך אדם מהשורה אינו צריך לסמוך על כך? האם יש סימן אחר/נוסף?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
קשה לענות על שאלה זו.
בעולם המקורות אנו מוצאים תביעות רבות מהאדם הניצב בפני ריבונו של עולם, וקשה להכניס את כולן לתוך מאמר אחד. גם משנה זאת בחז"ל מציבה את החשיבות הגדולה של רוח הבריות ונוחותה, אך אי אפשר לבסס עליה תפישה המאשרת את דמותו של אדם שרוח הבריות נוחה הימנו, אך אינו מקיים דבר וחצי דבר בתחום המצוות ובין אדם למקום. נראה יותר שזה תנאי הכרחי, אבל לא תנאי מספיק.
ומכאן אפשר ללכת לכיוונים רבים ומגוונים. הנביאים עצמם ענו על השאלה "הגיד לך אדם מה טוב" בדרכים שונות, אולם כולם עלו בקנה אחד, המאפשר לנו לדעת לפחות דבר אחד: בעיני ריבונו של עולם חשיבות החסד הצדקה והמוסר שבין אדם לחברו היא עצומה, ולא ניתן לבנות קומות גבוהות יותר של יראת שמיים ועבודת אלוקים בלי שדרגות אלו מעוצבות ונבנות בחיי האדם. נראה לי שזה מציב לנו אתגר די משמעותי בתחום הדרך הנכונה.
האם קבלת תשובה לשאלתך ?
כל טוב